הדוג הזה הוט: מצאנו מתחרה ראויה על תואר הנקניקיה הטובה בעיר

ביס מצטיין. סוטה אורבנדוג (צילום גיא חביב)
ביס מצטיין. סוטה אורבנדוג (צילום גיא חביב)

כן, יש כזה תואר, המצאנו אותו עכשיו: הדוכן החדש הזה בשוק הכרמל רוצה לשנות את כל מה שידעתם – ולא מעט ממה שראיתם – על אוכל הרחוב הכי מושמץ. והדבר המדהים ביותר הוא שזה עובד. ולא רק באינסטגרם // ביקורת אוכל רחוב

28 במרץ 2023

לאורך יותר מדי שנים הנקניקיות זוכות למוניטין גרוע. תגידו מילה רעה על חומוס, המבורגר, עוף מטוגן או כל מאכל אחר, ותזכו מיד לשמוע את גלי התמיכה שיבואו להגן על המאכל האהוב – אבל על נקניקיות אף אחד לא מגן. מה לא אמרו עליהן? זוועות, זלזול מוחלט, לעיתים אפיל בוז. וזה פשוט לא הוגן – נקניקיות, כמו כל אוכל, תלויות במקורן, ברמתן ובמי שמכין אותן. בניגוד לביטוי הנודע, אתם דווקא כן רוצים לדעת איך מכינים את הנקניקיות, כי ככה לפחות תדעו אם הן שוות את זה. וכששמענו על הנקניקיות שמכין שף רותם וקנין בלוקיישן מסקרן בשוק הכרמל, תחת השם Soté Urbandog. כן, סוטה אורבן דוג. קראתם נכון.

וקנין הוא לא השף הראשון שמחליט להחזיר את הפאסון לנקניקיות (אלן טלמור או ערן ביק למשל) וכבר יש ברחבי העיר כמה מקומות שהעמיסו תוספות נאות על הנקניקיות שלהם. אבל מה שוקנין עושה הוא מעט שונה, ומנסה לרקוד על שתי החתונות של הנקניקייה האטיזנלית – האיכות מצד אחד, והטראש מהצד השני. כך גם אפשר לראות מהשם ("סוטה" אומרים על אוכל טראשי, אבל "Soté" כותבים על אוכל יוקרתי), ואפילו בעיצוב המקום, שמרגיש הרבה יותר נקי ומינימליסטי מרוב דוכני נקניקיות, אבל עדיין מכיל גרפיטי של נקניקייה חוליגנית שרוכבת כקאובוי על סקוויזר רוטב בזמן שהיא פורצת דרך הקיר, ומרססת בגראפיטי את שם המקום. אוקיי, מה?

להיות סוטה זו לא בושה. sote urbandog (צילום גיא חביב)
להיות סוטה זו לא בושה. sote urbandog (צילום גיא חביב)

אני מודה ,הגרפיטי הזה קצת גרם לי לחשוש. בדרך כלל זה סימן לנקניקייה שאוכלים רק ב-3 בבוקר תחת השפעה, וכרגע השעה בערך ארבע אחר הצהרייים, ועוד שעה נסגר פה. גם העובדה שהנקניקיות של סוטה מגיעות בתצוגה אינסטרמית לא עודדה אותי – כבר ראינו לא מעט מאכלים שנראים הרבה יותר טוב משהם נטעמים, ועם כל הכבוד לסטורי שלי, הבטן יותר חשובה. הזמנתי שלושה סוגי נקניקיות: נקניקיית בקר יפנית (עם גאודה וצ'דר בתוכן, עם כיסוי של איולי יפני ושבבי אורז שנקראים בובו אררה כי למה לא, 30 ש"ח), נקניקיית טלה (עם איולי עשבים וסלסת תירס, 30 ש"ח), נקניקיית דג ים (עם רוטב רמולד, מיקס עשבים ושקדים לבנים, 35 ש"ח). לזה אני קורא מסיבת נקניקיות.

היפנים יודעים מה הם עושים. sote urbandog. צילום: מתן שרון
היפנים יודעים מה הם עושים. sote urbandog. צילום: מתן שרון

הביס הראשון שלקחתי היה מהנקניקייה היפנית, ומיד נרגעתי. גם כי היה ברור שוקנין לא בא לשחק באינסטגרם, וגם כי בועת גאודה וצ'דר נזלה מהנקניקייה. תנו ביס כזה לכל מי שמלכלך על נקניקיות, ותראו אותו מתקפל אל מול הטעם המושלם הזה. שילוב מושלם בין מוצר טראשי לרמת גימור גבוהה. התוספות שמעליה, למען האמת, לא הוסיפו הרבה יותר ממרקם (חמוד הבובו אררה הזה), אבל הנקניקייה עצמה היתה חגיגה לבלוטות הטעם. מעבר לכך היתה את הלחמניה – משהו בין לחמניית חלב (מהסגנון של נונונו) לבריוש חמאתי שטוגן על הפלאנצ'ה (אם כי על פי הנראות של הנקניקייה שלי, הוא בהחלט טוגן יותר מדי), והיה חם וסופח טעמים, עם מתיקות קלה נלוות. יש פה משהו הרבה יותר מסתם יפה. יש פה נקניקייה חגיגית.

גם נקניקיית הטלה הפתיעה לטובה – הפעם דווקא עם המכלול. הנקניקיה עצמה היתה מוצלחת, אך לא ייחודית מדי, אבל סלסלת התירס ובעיקר איולי העשבים הטרי והמצטיין הפכו את הביס הזה למתקתק במידה, וגם בלי בועות הגבינה החגיגיות. נקניקיית דג הים היתה עוד הפתעה מצוינת, שבאמת הרגישה כמו מנת ים (ותודה לפלח הלימון שהדגיש את הטעם) עם שילוב טעמים מהמם, עלי כוסברה רעננים ונקניקיית דג בעלת טעם עוצמתי אך מאוזן. יש כאן שף עם חזון ברור שגם יודע להוציא אותו לפועל בצורה מעניינת ויפה, שילוב די נדיר למען האמת, ופוטנציאלית – יש פה לא רק את להיט האינסטגרם הבא, אלא גם ביס שממש חייבים לנסות.

לא יכלו לשים שלט "ים"?! sote urbandog. צילום: מתן שרון
לא יכלו לשים שלט "ים"?! sote urbandog. צילום: מתן שרון

עם זאת, לא הכל מושלם. הסדק הראשון בתמונה היפה הגיעה עם הלחמנייה השחורה של היפנית, אבל התרחב כשהזמנתי קורן דוג בקר (28 ש"ח). אני חולה על אוכל הרחוב הזה, שעיקרו נקניקייה מצופה בבלילה ומטוגנת, ותמיד היה מוזר לי שאין יותר קורן דוג בישראל, כך שממש קיוויתי שזה יהיה מוצלח – והאמת היא שהיה רק בינוני. הבלילה מבוססת הפולנטה היתה מעולה, והכיסוי היה קראנצ'י, אבל חתיכות הקורנדוג טוגנו קצת יותר מדי (מוטיב חוזר), ולכן גם התייבשו וגם קצת איבדו מטעמם. זה לא היה שום דבר ששקצת איולי עשבים לא פתר, אבל בכל זאת – שווה לשים לב שלא לשרוף.

מנת שף. סוטה אורבן דוג (צילום גיא חביב)
מנת שף. סוטה אורבן דוג (צילום גיא חביב)

הבעיה השניה, והיא כבר מורכבת יותר, זה גודל המנות. נכון, המחיר לא קשוח בסך הכל, והמוצר באמת איכותי מאוד, אבל גם אחרי שתי נקניקיות וצ'יפס קטן (15 ש"ח. פריך וטרי) נשארתי רעב. כלומר, בערך 75 ש"ח ישאירו אתכם מאושרים מהטעם המצוין, אבל עם בטן לא מלאה. זה קצת בעיה כשמדובר באוכל רחוב, ובהחלט מטה קצת את הכף דווקא לצד של אוכל אינסטגרמי – אבל מאוכזבים אתם לא תצאו מ"סוטה". זה באמת קצת סוטה כזה, לטרוף נקניקיה מופרעת ואיכותית באמצע היום בשוק הכרמל. סטייה נחמדה, גם אם לא ממלאת.
שפ"ר 2, ראשון-חמישי 11:00-17:00, שישי 11:00-16:00