סופר לייקים

לפני שלוש שנים פרסם אשר קרביץ בידיעות אחרונות סיפור קצר בהמשכים. מאז התחזקה אצלו התחושה שבסיפור הזה יש פוטנציאל למשהו גדול בהרבה, והוא החליט לפתח אותו לספר שלם שייכתב באופן חדשני ומפתיע. התוצאה היא ספר מתח חדש שמתפרסם בימים אלה. מה ייחודי בזה? את הספר יכתוב קרביץ בהמשכים. בכל שבוע יפרסם פרק או שניים בעמוד הפייסבוק של הוצאת ידיעות אחרונות. המטרה של המיזם להביא את הקוראים להגיב, לזרוק רעיונות ולהשתתף בתהליך הכתיבה של הספר. סוף סוף מישהו זיהה את הפוטנציאל החיובי בנטייה של אנשים לבקר כל דבר.

קרביץ (44) נמנע מלמסור פרטים חשובים, כמו על מה בכלל הספר, משום שאת זה הקוראים יגלו פרק אחר פרק, ואין לו שום כוונה להרוס את ההפתעה. עם זאת, יש כמה דברים כלליים שהוא הסכים לגלות בכל זאת. "הסיפור הוא על רעיון מקורי מאוד לחברת סטארט־אפ", מספר קרביץ, "הוא ינסה להעביר משהו שנטמע בהוויה הישראלית, שזה הצימאון המטורף לסטארט־אפים שישנו את פני תבל. לחצי מהאנשים שאנחנו מכירים יש פנטזיה כמוסה להמציא משהו שבמקרה הגרוע יספק אקזיט של 40 מיליון דולר ובמקרה הטוב גם יאפשר אקזיט מטורף וגם ישנה את הצורה שבה האנושות מתפקדת. הדבר הנוסף שאני מוכן לגלות על הספר, זה שהוא קשור קשר הדוק לשפה העברית. יש כל מני סטיגמות לגבי העברית – שהיא דלה ביחס לאנגלית, למשל, וזה לא נכון. עברית היא שפה מדהימה ואפשר להביע איתה הכל. היא שפה גדושת רבדים, מימי התנ"ך ועד ימינו. התוספות מארמית ומיידיש תיבלו אותה ושפות נוספות, כמו יוונית, השפיעו עליה. אני מקווה שבאמצעות הספר אנשים יגלו שמה שיש להם בידיים זה לא חול אלא זהב".

להוצאת ידיעות יש כבר קהילה של קוראים משפיעים, למה לא לעבור דרכם במקום ליצור קהילה חדשה?

"הקוראים המשפיעים מדברים על הספר כחודש לפני שהוא יוצא לחנויות, ואלא אם מדובר באיזושהי הערה פטאלית לחלוטין, אף אחד לא ילך להדפיס עוד מהדורה. הם תורמים ברמה שונה: בכך שהספר כבר מוכר לכמה מאות אנשים לפני שהוא יוצא לציבור הרחב והאנשים הללו יכולים לעשות איזה ספין קטן סביבו ולספר עליו לאנשים נוספים. זה דבר חשוב ונפלא, אבל פה זה מתחיל ופה זה נגמר. בסיפור שלי הקוראים ישפיעו על הכתיבה ולא רק על השיווק של הספר. זה בערך כמו ההבדל בין לאפר את הכלה לבין רק לצעוק קולולו בחתונה שלה".

להיות חשוף לביקורת לאורך כל תהליך הכתיבה זה קצת כמו לקרוא טוקבקים. אתה לא מפחד שזה יוציא לך את החשק?

"אני חושב שמי שמפנטז על פרסום של יצירה מבלי לשמוע ביקורת ממש שוגה באשליות, כי אי אפשר לקלוע לטעם של כולם. אני צריך להחליט שאני כותב את מה שבא לי ולקחת בחשבון שלא כולם יהיו מרוצים. זה מן הסתם תסכול שמלווה כל טבח כשהוא מבשל – אם אחד אוהב חריף ואחד אוהב מתוק תמיד יהיה מישהו שיעקם את הפרצוף".

מה אתה מקווה להפיק משיתוף הקוראים בתהליך בכתיבה?

"מניסיוני כל זוג עיניים שעובר על הסיפור תורם לו משהו. התחשק לי לכתוב סיפור שיהיה קרוב לשלמות מבחינת ההנאה של הקורא ממנו, ולדגור לבד על סיפור כדי להגיע לרמה כזו יכול לקחת שנים של יגיעה, שגם אחריהן אתה אף פעם לא בטוח שעשית את כל מה שיכולת. אנחנו חיים בתקופה מודרנית שמאפשרת לנו לעשות דברים שעד לפני עשור לא היו אפשריים, וצריך לנצל את זה. היום אפשר לכתוב סיפור שאלפי אנשים יחשפו אליו ביום שבו הוא מוקלד ותוך שעתיים מרגע הפרסום לקבל כבר מבול של תגובות. אני די בטוח שהסיפור יתחיל כמו שאני חושב ומהר מאוד יקבל תפניות חדשות מתוך רעיונות שיבזיקו בראשם של