סוף העולם, תצחקו: מופעי הסטנדאפ הכי טובים בנטפליקס

מוזר לחשוב שכמעט כל מועדוני הסטנדאפ בעולם ריקים כרגע. קומיקאים אמנם ממשיכים לדבר על המצב ולתאר אותו בתנאים ביתיים – בטוויטר, באינסטגרם, בשידורי לייב מהסלון – אבל לראשונה מזה עשרות שנים, מצב העולם לא מתואר בזמן אמת על ידי סטנדאפיסטים. לכן מופעי סטנדאפ שצולמו רק לפני כמה חודשים נראים עכשיו כמו קפסולת זמן. אבל זה לא גורם להם להיות לא רלוונטיים; אם כבר, הם תזכורת לעולם שהיה פה לפני חודש ושיהיה פה שוב גם אחר כך. גם הסטנדאפ הכי מריר ועוקצני מרגיש פתאום ממש אופטימי. כדי שלא תפלו למרה השחורה בבידוד, הנה הספיישלים הכי מומלצים בנטפליקס (ואחד ביוטיוב).

Marc Maron – End Times Fun

טוב, אולי נחריג את המופע של מארק מרון (המוכר לציבור הרחב בעיקר מפודקאסט הראיונות הפופולרי שלו "WTF with Marc Maron" ובשנים האחרונות גם מתפקיד מרכזי בדרמה הקומית "Glow"). הוא לא היה יכול לצאת בתזמון טוב-רע ונבואי יותר. כמעט כל הספיישל עוסק בריקוד האנושות על פי תהום, אם כי בעיקר מבהלות שירדו מהכותרות, כמו התחממות גלובלית ודונלד טראמפ. מרון, שבמשך שנים עשה סטנדאפ רעיל, חושפני ופסיכולוגי מאוד, נשמע בשנים האחרונות יותר ויותר כמו גרסה מודרנית של ג'ורג' קרלין: נביא זעם ליברלי עם פיוז קצר. זה יושב עליו טוב מאוד.

Fortune Feimster – Salty & Sweet

פורצ'ון פיימסטר, קומיקאית צעירה יחסית (זהו המופע המלא הראשון שלה), אנרגטית וחייכנית, בלטה לטובה כבר בעונה הראשונה של סדרת המופעים הקצרים של נטפליקס "The Standups". הסיפורים שלה עוסקים בעיקר בחוויות שלה בתור נערה לסבית שגדלה במשפחה נוצרית מאוד בעיירה קטנה בדרום ארצות הברית. זה רק נשמע קשוח. אבל היא אוהבת את המשפחה שלה, אוהבת את המקום שבו היא גדלה וצוחקת עליהם בחום ובחיבה מרעננת. עשר הדקות הראשונות של המופע, אגב, לא מוצלחות, אבל מיד לאחר מכן היא עולה על הגל ונותנת 50 דקות עם מעט מאוד הפסקות בין פאנצ'ים.

Bert Kreischer – Hey Big Boy

ברט קריישר התפרסם כפרסונה של חיית מסיבות חסרת גבולות או מעצורים. אורח החיים השיכור שלו כסטודנט בקולג' הפך לכתבת קאלט במגזין "רולינג סטון" (שעליה בוסס בחופשיות הסרט "ואן ויילדר"). המעבר שלו לסטנדאפ בהתחלה נראה כמו ניסיון לסחוט את הפרסונה הזאת עוד קצת, אבל קריישר נמצא כבר במופע המלא השלישי שלו בנטפליקס והוא כבר סטנדאפיסט אמיתי, ממש לא קוריוז (חוץ מהקטע שהוא עדיין מתעקש להופיע בלי חולצה), עם כרס מפוארת בחוץ.

Jeff Garlin – Our Man in Chicago

גרלין, המוכר בעיקר מתפקיד המשנה האהוב שלו ב"תרגיע" של לארי דיוויד (הוא מגלם את ג'ף גרין, המנהל האישי והשותף של לארי למגוון פשעים חברתיים ועבירות קלות), לא הוציא יותר מדי חומר מוקלט או מצולם לאורך קריירת הסטנדאפ הארוכה שלו, בין היתר בגלל שהוא נוהג לעלות למופעים שלמים בלי שום דבר כתוב ופשוט לאלתר במשך שעה. כאן הוא אמנם מבצע חומרים שבבירור נוסו על הבמה בעבר, אבל האווירה הכללית היא עדיין מאוד משוחררת, כיפית ואינטימית. לא כל הקטעים כאן פוגעים בול, אבל הנוכחות של גרלין כל כך נעימה שפשוט אי אפשר לסרב להצעה לבלות איתו שעה.

Sam Morril – I Got This

הספיישל היחיד מתוך הרשימה שאינו של נטפליקס אך זמין במלואו ביוטיוב, כחלק מהמגמה החדשה והמבורכת של קומדי סנטרל להעלות לשם תכנים בחינם (ואפילו ללא מגבלה גיאוגרפית). זהו גם הספיישל היחיד ברשימה שצולם במועדון קטן (הווילג' אנדרגראונד, מין סניף נוסף של הקומדי סלר השוכן במרחק רחוב ממנו ומארח בדרך כלל קומיקאים מפורסמים פחות). יעבור ככל הנראה הרבה זמן עד שמישהו מאיתנו ייסע לחו"ל, אבל לראות את הספיישל של מוריל זו דרך קלה ומיידית להרגיש במנהטן ממש עכשיו.

חמישה ספיישלים ישנים יותר בנטפליקס שאולי פספסתם

Ryan Hamilton – Happy Face

הוא נראה כמו כומר צעיר, הוא לבוש כמו כומר צעיר, אבל הוא בעצם סטנדאפיסט מדויק וכיפי מאוד.

Fred Armisen – Standup for Drummers

וגם ממש לא רק למתופפים. כושר ההמצאה הבלתי פוסק של ארמיסן רלוונטי גם לעוד הרבה דברים שלא קשורים לתופים, כמו חיקוי של שועל מתכלה באיטיות (כן, באמת. וזה מושלם).

Todd Barry – Spicy Honey

סטנדאפ פלגמטי ומדויק בהילוך נמוך של אחד הפרצופים הוותיקים והמוכרים בסצינה.

Norm McDonald – Hitler’s Dog, Gossip and Trickery

מופע מושלם של כותב הבדיחות הכי טוב בעולם (ואם טרם נתקלתם בהופעה הקלאסית שלו אצל קונאן או'בריאן, חפשו את "The Moth Joke" ביוטיוב).

Rory Scovel – Rory Scovel Tries Stand up for the First Time

מופע עם קונספט מעט מטופש – רורי סקובל עולה לספיישל נטפליקס כאילו זו ההופעה הראשונה בחייו. חובבי נונסנס ואבסורד ייהנו ממש.