שני היוצרים של "סיינפלד" התבקשו לבחור ארבעה פרקים אהובים, והסכימו רק על אחד. בפודקאסט שפורסם השבוע, הם חזרו לרגעים הגדולים של הסדרה - וגם לבדיחת "אוי גוועלד" שג'רי התחנן להכניס ולארי פסל. מתברר שיש דברים שלא שוכחים
במדינה כל כך מקוטבת עם כל כך הרבה נקודות מחלוקת, אפשר בבקשה לפחות להסכים שאין דבר יותר משעמם מלהתווכח על "מה הפרק הכי טוב של סיינפלד"? נראה שלכל אחד יש כזה. כמו שלכל אחד יש שיר אהוב של הביטלס, אריק איינשטיים ואנה זק. אז לא, אנחנו לא רוצים לשמוע את הדעה של אף אחד לגבי הפרקים הכי טובים של סיינפלד, אולי חוץ משל שני אנשים: לארי דיוויד וג'רי סיינפלד עצמו.
>> סיינפלד תומך בישראל. לארי דיוויד כבר מצא אי חדש ל"אנשי הבייגל"
בפרק של The Rushmore Podcast שפורסם ביום שלישי (27.10), התארחו סיינפלד ולארי דיוויד אצל המנחים ארי עמנואל ובן פרסקי, ובחרו את ארבעת הפרקים שכל אחד מהם היה מציב על הר ראשמור הפרטי שלו. המפגש הוקלט מול קהל בתיאטרון סבן בבוורלי הילס לפני כמה חודשים, במסגרת פסטיבל Netflix Is a Joke. הבחירות אמנם דווחו בתקשורת האמריקאית כבר אז, אבל פרסום השיחה המלאה השבוע הביא להפצת קטעים ממנה ברשתות החברתיות.
Jerry Seinfeld reveals his four favorite Seinfeld episodes of all time.
Jerry Seinfeld: “Okay, my four, not in chronological order. And I actually gave this a little thought.”
Host: “Wow. Did you do a little work? What thoughts did you give it?”
Jerry Seinfeld: “I gave it some… pic.twitter.com/UGarvk2aKl
— ً (@heisdenji) October 28, 2026
סיינפלד הבהיר שהקדיש לבחירה מחשבה, אבל לא טרח לצפות מחדש בפרקים. בכל זאת, הוא היה שם כשעשו אותם. הרביעייה שלו, ללא דירוג פנימי, כוללת שלושה חשודים מיידיים ועוד בחירה קצת פחות מובנת מאליה:
"ההתערבות", שבה החבורה מתחרה מי יצליח להחזיק מעמד בלי לאונן, נכנסה לרשימה כמעט בלי צורך בנימוק. מבחינת סיינפלד, הבחירה בפרק מדברת בעד עצמה. זה גם הפרק היחיד שנכנס לרביעייה האישית של שני יוצרי הסדרה.
"הסופ נאצי", (או כמו שתורגם במקור בעברית: "הנאצי של המרק") על בעלים של דוכן מרקים שמנהל את התור שלו במשמעת ברזל, נבחר גם בזכות החוצפה שבשם (הפרק מבוסס על מרקייה אמיתית בניו יורק, שנושאת היום בגאווה את השם המפורש של הפרק). סיינפלד הסביר שהשימוש במילה "נאצי" דווקא בסדרה יהודית היה מבחינתו חלק מהכיף. "המופע של מרב גריפין" נכנס בזכות הפרמיס הגאוני: קריימר מוצא בזבל את תפאורת תוכנית האירוח של גריפין ומקים אותה מחדש בדירתו. בעיני סיינפלד, עצם התיאור הזה מספיק כדי להצדיק את הבחירה.
את "הביולוג הימי", שבו ג'ורג' מתחזה לביולוג ימי ונדרש להוכיח את כישוריו מול לווייתן במצוקה, סיינפלד בחר בזכות הסיום. לדבריו, זה היה החיבור המוצלח ביותר שעשו בין קווי עלילה בסוף פרק, והמונולוג של ג'ייסון אלכסנדר הוא שהופך אותו למה שהוא. דיוויד הסכים. כדור גולף אחד, ומקום בפנתיאון.
Jerry Seinfeld reveals his biggest regret from Seinfeld, a joke he begged Larry David to include, but Larry refused.
Jerry Seinfeld: “This is what my greatest regret of the entire series is.”
“We had this bit on the show where, if you wanted someone to keep a secret, you would… pic.twitter.com/tIsNR44w8u
— ً (@Dejisco29) October 28, 2026
גם לארי דיוויד בחר רביעייה משלו, וכאמור, רק "ההתערבות" מופיע בשתי הרשימות. דיוויד, שכתב את הפרק, סיפר שהרעיון הסתובב אצלו במחברת במשך שנתיים לפני שהעז להציע אותו לסיינפלד. הוא היה משוכנע שלא ירצו לעשות אותו, ובהמשך היה מוכן להתפטר אם NBC תאסור עליהם לצלם אותו. האיסור לא הגיע, וההתערבות על מי יצליח להימנע מאוננות הפכה לאחד הרגעים המזוהים ביותר עם הסדרה.
הבחירה השנייה שלו היא "ההפך", שבו ג'ורג' מחליט שכל האינסטינקטים שלו שגויים, ולכן עליו לעשות בדיוק את ההפך ממה שהם אומרים לו. השיטה החדשה מובילה אותו להצלחה בלתי צפויה עם נשים ולעבודה בניו יורק יאנקיז. סיינפלד, מצדו, שיבח בשיחה את האבסורד שברעיון ואת העובדה שג'ורג' מסוגל להאמין בו.
השלישי הוא "החולצה הנפוחה", שבו ג'רי מסכים ללבוש חולצה מפוארת ומגוחכת להופעה בטלוויזיה, מפני שלא הצליח לשמוע את המעצבת שמדברת בשקט קיצוני. דיוויד סיפר שהרעיון נולד מארוחת ערב עם אישה שדיברה באופן שלא הצליח להבין, ומהמחשבה על מה עלול לקרות כשמהנהנים בנימוס במקום לבקש ממישהו לחזור על דבריו.
את הרביעייה משלים "העט", שבו ג'רי ואיליין מבקרים אצל הוריו בפלורידה, וג'רי מקבל משכנם ג'ק קלומפוס עט אסטרונאוטים שמסוגל לכתוב גם הפוך. המתנה הקטנה הופכת לתקרית דיפלומטית בקהילת הגמלאים, בזמן שאיליין מתמודדת עם מיטה מתקפלת שגומרת לה את הגב, לצד החום הבלתי נסבל של פלורידה.
אבל לצד הבחירות, סיינפלד סיפר גם על מה שהגדיר כחרטה הגדולה שלו מהסדרה: בדיחה שלא עברה את הצנזורה של לארי דיוויד. כזכור, הדמויות השתמשו בביטוי "זה בכספת" כדי להבטיח שישמרו סוד. סיינפלד רצה לנצל את הביטוי לרגע שבו דמות אחת תזכיר את הכספת, והשנייה תגיב "Oy, the vault" – משחק מילים בין "אוי, הכספת" ל"אוי גוועלד". מבחינתו זו היתה הזדמנות שלא תחזור, והוא התחנן בפני דיוויד שיסכים להכניס את הבדיחה. דיוויד סירב. גם אחרי 180 פרקים ואחת הקומדיות המצליחות בתולדות הטלוויזיה, מה שנשאר איתך הוא הפאנץ' שלא נתנו לך לעשות. נו, שוין.