השירים הטובים ביותר של השנה

המנוני פופ, גיטרות רועשות ואלקטרוניקה מהפנטת נפגשים במצעד הלהיטים של 2013

Get Lucky
Get Lucky

ארקטיק מאנקיז – Do I Wanna Know?

הפעם האחרונה שריף גיטרה חדש נכנס לקאנון הרווי של הבלוז היה לפני עשור עם  "Seven Nation Army" והנה הגיע אלכס טרנר, ובעשרים תווים מחושמלים הוכיח שמעמד משיח הרוק של התקופה ניתן לו בצדק גמור.

דיסקלוז'ר מארחים את לונדון גראמר – Help Me Lose My Mind

כשההפקות המתוחכמות אבל הפופיות לחלוטין של דיסקלוז'ר פוגשות את הקול הענק של האנה ריד מלונדון גראמר הקלישאה של לרקוד עם דמעות בעיניים מתממשת.

ג'סטין טימברלייק – Tunnel Vision

הזוכה בפרס השיר הרומנטי ביותר לשנת 2013. טימברלייק סוף סוף חוזר לנוסחה המנצחת שלו: מילות אהבה ממיסות לבחורה אחת, טימבלנד שמזמזם ברקע ואדג' אפל וסקסי במיוחד. לזה התכוונו כשייחלו לקאמבק שלו לאורך כל שנות השתיקה. עכשיו רק נותר לחכות שזה יהפוך לשיר הצעות נישואין רשמי, לג'סטין היינו אומרים כן על כל דבר.

לורד – Royals

בהפוך על הפוך – השיר הזה הזה הוא נבואה שמגשימה את עצמה – לורד כבר מלכותית לחלוטין, כולם מזהים את הפרצוף שלה, את הקול המהפנט, והיא? אמנם לא באה מכסף, אבל כבר לא תמצא את עצמה נוסעת ברכבת.

דירהאנטר – The Missing

השיר היחיד של הגיטריסט לאקט פונדט ב"מונומאניה" היה גם היפה ביותר באלבום. פריטה עדינה על גיטרה רוויית אפקטים הציתה פזמון מרסק עם טקסט על החמצת עבר שממשיכה לרדוף. איך אפשר שלא להזדהות עם זה?

מיילי סיירוס – Wrecking Ball

תגידו שהיא מחפצנת את עצמה, תגידו שהיא משתמשת בגימיקים זולים או שהכי הגזימה השנה – מתחת להכל מיילי היא זמרת לא רעה בכלל שהוציא אלבום עם כמה שירי פופ מעולים. המוצלח ביותר הוא “Wrecking Ball”, בלדה קורעת לב שהיא למעשה שיא אחד ארוך. פייר, הזלנו דמעה.

מודראט – Bad Kingdom

קשה לדעת מה יותר טוב בשיר הזה – המלודיה הפופית? הלופ השבור? הבס הכרסתן? השירה מלאת הנשמה של אפאראט? הכנות? והתשובה הנכונה היא: הפזמון.

פריימל סקרים – River of Pain

תזמורת הג'אז החללית של סאן־רא מתארחת בסאגה הנפלאה הזו, שהניחה בין שני קצוות של ריף גיטרה מהפנט, ליחשושים נרקוטיים של בובי גילספי ופזמון מלא אשמה קתולית, נהר של פסיכדליה כאוטית שהזכירה את הרגעים הכי חופשיים של הבטא בנד.

אלונהג'ורג' – Attracting Flies

הצמד אלונהג'ורג' לוקחים אווירת אר אנ' בי מהניינטיז ועוטפים אותה בהפקה עתידנית. ככה צריכה הייתה להישמע כל המוזיקה ב-2013. אם זה לא קרה – ככה היא צריכה להישמע מעתה ואילך.

ליידי גאגא – Applause

אחרי שהשמינה, נפצעה, בילתה בכיסא גלגלים מוזהב וכבר הספידו אותה – ליידי גאגא עושה את מה שהאמריקאים מציינים בו ומשיקה קאמבק מרגש במיוחד. להיט הרחבות שיצא מאלבומה האחרון הוא גם פאן, גם סקסי וגם גורם לנו להרגיש קשוחים במיוחד כשאנחנו מאזינים לו באוטובוס.

דה נייף – A Tooth for an Eye

עם קצב ספק שבטי ספק קלאבי, שירה חודרת ללב וגרוביות משובשת, המוזרות הכובשת והמופלאה של צמד האחים השוודים מעולם לא הייתה יפה יותר.

דאפט פאנק ופארל וויליאמס – Get Lucky

בחודשים הראשונים אחרי שיצא, לא היה הרבה סיכוי לשבת בבר תל אביבי בלי ש ”Get Lucky” יתנגן לפחות פעם אחת. תוסיפו לזה אלפי פארודיות, קאברים ומחוות, וגם את הבוז מצד מעריצי דאפט פאנק ותיקים שלא הבינו מה קשור דיסקו עכשיו, וקיבלתם את הלהיט הכי אהוב והכי מאוס של 2013. בעוד כמה חודשים, כשיעבור זעם, יישאר שיר פשוט, קליל וכייפי, כמו שלהיט פופ צריך להיות.

ארקייד פייר – Reflektor

אם היינו צריכים לדמיין איך ישמע שיתוף הפעולה בין ארקייד פייר לג'יימס מפרי, זו הייתה הפנטזיה שלנו: ביט דיסקו רקיד, טקסט אקזיסטנציאליסטי רציני להחריד, מלודיה שבוצעת את האיברים הפנימיים והפקה נוצצת. ואז גם דיוויד בואי הגיע.

קניה ווסט – Blkkk Skkkn Head

יש כל כך הרבה תארים שנכונים לשיר השאפתני ביותר ל שניה ווסט מתוך "Yeezus": יומרני, נפוח, מגלומני, נרקיסיסטי – בוודאי; אבל גם אפל, חדשני, תעשייתי, נועז ומתפקע מיצירתיות. דוש, אבל עם כיסוי.