עשרת מופעי המחול והתיאטרון הטובים של השנה

מאוהד נהרין לאגם רודברג ובחזרה

מופע האימים של רוקי. צילום: רדי רובינשטיין
מופע האימים של רוקי. צילום: רדי רובינשטיין

"החור" – אוהד נהרין לבת שבע

כי זאת עבודה מלאה בהפתעות ולפרקים נוגעת ללב, כי אי אפשר להוריד את העיניים מהרקדנים ומהרקדניות של בת שבע וגם כי את הסוף אפשר לקחת למקום אופטימי מאוד.

"זוז אתה מסתיר לי את השמש" – הפקה עצמאית

חיבור נפלא בין אסתטיקה פוסט דרמטית אוונגרדית, אג'נדה פוליטית ורגש טהור, ביצירה הכי אישית של אופירה הניג עד כה.

"דירת שני חדרים" – ניב שינפלד ואורן לאור

הגרסה ליצירה שהפכה נכס צאן ברזל של המחול העצמאי נועזת בכנותה ומציגה מינונים מרגשים של עוצמה ורכות.

"השחף" – תמונע

הבמאי עירא אבנרי מפענח את הקלאסיקה של צ'כוב באופן מתוחכם ועכשווי, ומוכיח שהוא הבמאי הכי מרתק בתיאטרון הישראלי כיום.

"רנסאנס" – מיה לוי וחנן אננדו מרס

עבודה טובה לשישה רקדנים עירומים, שמצליחים להביא אל הבמה גם רגעי אינטימיות וגם פרצים של חופש ושחרור גדולים. העירום מפסיק לעניין אחרי כמה דקות, אבל הכוראוגרפיה, המוזיקה והרקדנים השווים מהדהדים.

"מופע האימים של רוקי" – יורם לוינשטיין

תלמידי יורם לוינשטיין הצליחו להקים לתחייה את המחזמר הקאמפי, ולייצר על הבמה אווירה אמינה ומלהיבה של מיניות משוחררת ורב גונית.

"ורטיגו 20" – נעה ורטהיים ללהקתה

עבודה קולחת ולא מתחכמת שיוצאת מהגוף, בעלת היגיון פנימי ברור, קצב מרתק, רקדנים טובים והרבה רגעי יופי שחוגגים את הגוף והמוזיקה.

"אימא קוראז'" – הקאמרי

תיקי דיין עושה עבודה נפלאה בתפקיד האם הגדולה וקשת העורף בהפקה חכמה ורבת קסם של אודי בן משה.

"מרתון 40" – רונית זיו בשיתוף כוריאוגרפים נוספים

ערב מיצירותיה של רונית זיו, שחוקרת כבר שנים את הנשיות לרסיסיה ומציעה בשפה שכבר מזוהה איתה מקבץ עבודות מרתק.

"המלך הולך למות" – אנסמבל עתים

רנה ירושלמי החליטה לנוח מהניסיונות הבימתיים לטובת קלאסיקה מודרנית, ובעזרתו של דורון תבורי הזוהר בתפקיד הראשי רקחה תיאטרון קסום.