סיפורי סבא: מיכל בוטון מתחקה אחר שושלת הקונדיטורים של משפחתה

כשאחד מחבריה של מיכל בוטון הבריז לחבר נוסף ולא בא איתו לקורס של משרד העבודה במכללת הדסה, החליטה בוטון כצעד של הפגנת חברות לעבור איתו יחד את לימודי הקונדיטוריה. בוטון לא ידעה אז שתעסוק בקונדיטוריה באופן מקצועי, היא חשבה שהיא תעסיק את עצמה בזמן שהיא לומדת לפסיכומטרי. היא גם לא ידעה שיצוץ פתאום איזה דופלגנגר קונדיטור מאילן היוחסין שלה. כך קרה שבוטון התגלגלה לעסוק בקונדיטוריה באופן מקצועי במלון קינג ג'ורג', בהמשך בפריז ואחר כך בתל אביב בשיתוף פעולה עם השף יהונתן בורוביץ' בקפה 48, שם אפתה את מתכון הקראק פאי שהפך לאחד הקינוחים המדוברים בעיר. הקראק פאי היה עד כדי כך מדובר, שאחד השפים הנחשבים הורה לקונדיטור שלו להשיג את המתכון לפאי או שיפוטר מעבודתו. בוטון נקרעה אז בין הרצון לסייע לקולגה לבין הנאמנות לבורוביץ', וכך למדה שגם בעולם הקינוחים הלכאורה סטרילי לא חסרות דרמות.

אלא שבשנה האחרונה סבתה של בוטון ביקשה שהנכדה תנציח את זכר אביה של סבתא, שהיה קונדיטור. הבקשה נפתחה בסיפור על סבא רבא, שאול פטרושקה, שהציל את עוגת החתונה של המלכה אליזבת באוקטובר 1947. בשלב הזה ניסתה בוטון להתחקות אחרי שורשי הסיפור בארכיונים והעלתה חרס. במקרה היא פנתה לעדי מתן, היסטוריון וחובב ארכיונים שחזר אליה עם גזרי עיתונים המוכיחים שסבתא לא המציאה את האגדה המשפחתית. סופר דבר אכן דיווח על עוגה שהכינו באוסטרליה לחתונת המלכה, כחלק מעוגות השי שהכינו לאירוע מכל רחבי הממלכה. העוגה נארזה בארגזים והוטסה דרך הארץ. פה קרתה לחברת התעופה תאונה מצערת, העוגה נמעכה והובהלה למאפייה בירושלים, שם האופים הצליחו לתקנה.

לבוטון לא אכפת עד כמה חלקו של סבא רבא באירוע היה משמעותי. "אני מבינה את הערך שאנחנו מייחסים לרגעים כאלה בחיינו. עמד לידי איש ביטחון והשגיח כשהכנתי פטיפורים לסרקוזי וברוני כשביקרו במלון קינג דוויד, זאת בטח תחושה דומה". לשאלה איך ייתכן שעוגת חתונה בכלל שרדה כזה מסע, מסבירה בוטון שהעוגות אז נשמרו היטב בזכות השילוב של אלכוהול, מרגרינה וחומרים משמרים. בכל מקרה מדובר בעוגה רבת קומות ורבת רושם עם פסלוני קופידון וכרכובים.

רוח התקופה

כשבוטון החלה לחקור את הסיפור היא גילתה שפטרושקה, שהיה יתום, נסע לוורשה ללמוד קונדיטאות בקפה טקעל, ושם ליד קופת הקפה פגש את אשתו, גם היא יתומה שגדלה אצל דודיה, בעלי בית הקפה, בני משפחת שוויג. ב־1935 בני הזוג עלו לארץ עם בתם בת הארבע, סבתה של בוטון. הם הקימו בשכונת בית וגן בית חרושת, עפיפיות שוויג. גזיר עיתון מאותה התקופה מדווח שיצרו בו 75 מינים עממיים של עוגיות שהיו חביבות על תושבי ירושלים, תל אביב והמושבים. המפעל לא האריך ימים, וכעבור קצת יותר משנה הוצת בית החרושת במהלך פרעות וכל ההשקעה ירדה לטמיון. פטרושקה עבר לעבוד במאפיית טוב טעם.

עוגת הבית. צילום: דן פרץ

בוטון (עם הצלם דן פרץ, הסטייליסט עמית פרבר, המעצב התעשייתי דוד סוסנובסקי והתחקירן עדי מתן) נרתמה ליצור ולאצור תערוכה שתכיל את הסיפור של פטרושקה, ואספה את רוח התקופה לכדי פרויקט אחד שיוצג בבית המידות ובו עוגה שהיא שחזור לא אכיל של עוגת החתונה של המלכה אליזבת, חדר ובו המאפים שהכין פטרושקה לחתונת בתו בתקופת הצנע, וחדר שבו תאפה בוטון עוגיות עממיות בסגנון עפיפיות שוויג שניחוחן אמור למלא את החלל כולו.

איך את מסבירה את העובדה שבעידן ציני כזה נשאבת לסיפורי סבתא?

"למדתי במגמת תקשורת בתיכון והמורה שלי סרז' אנקרי עשה את הסרט 'הקוסקוס של אמא' וטען שלכל אחד יש את הקוסקוס שלו – אותו סיפור משפחתי שמתעורר דרך האוכל. אז זה הסיפור שלנו. אני לא הייתי לבד בהתלהבות הזאת, כל מי שפניתי אליו נרתם. חיפשתי לחם אחיד לצילומים שהתקיימו ביום חמישי וגיליתי שאין להשיג כזה, רק חלות. פניתי לאריאל אנג'ל, שבקושי הכרתי, ותוך שעה היה אצלי ארגז לחמים מהתנור. משהו בסיפור גורם לאנשים להזדהות".

עפיפיות שוויג, בית המידות, לילנבלום 23 תל אביב, רביעי־שבת (28.12־31.12), 18:00־24:00. הכניסה חופשית

טעם של פעם

עוגיות זילוף עם דובדבן מסוכר // מיכל בוטון

רכיבים:
200 גר' חמאה בטמפרטורת החדר (כמובן שהמקור עם מרגרינה)
80 גר' אבקת סוכר
1 חלבון
½ כפית תמצית וניל
220 גר' קמח
קורט מלח
גרידה מלימון אחד
דובדבנים מסוכרים חצויים

צהוב בעיניים. עוגיות זילוף. צילום: דן פרץ

הכנה:

בעצרת וו גיטרה, מקציפים חמאה ואבקת סוכר במהירות בינונית כ־7 דקות.
מוסיפים חלבון ותמצית וניל ולאחר מכן בזריזות את הקמח, מלח וגרדת הלימון. עוצרים את פעולת המיקסר ומעבירים לשק זילוף עם צנתר משונן.
מזלפים עוגיות בגובה חצי ס"מ ומצמידים למרכזן חצי דובדבן מסוכר.
אופים בחום בינוני (180 מעלות) כ־10 דקות, עד שמתקבל צבע זהוב.
מחכים שיצטנן ומאפסנים בקופסה סגורה.