שיטת סנדרוביץ': הקנסות נעלמים בדרך, החוב תופח ואין למי לפנות
כבר שנים שתושבים מתמודדים עם אותו הסיפור: מקבלים דו"ח, לעתים לא יודעים על קיומו, ומתעוררים יום אחד להודעת עיקול בחשבון הבנק או הוצאה לפועל בפתח הדלת. פרסמנו פוסט ב-'נפגעי סנדרוביץ' מתאגדים', הקבוצה שמנסה להתמודד עם תופעת הדו"חות הנעלמים של העירייה ומשרד עורכי הדין שמטפל בהליך הגבייה. הופתענו מכמות התשובות
"אין לי בעיה שתצטטי אותי בשם", אומרת לי קים תגלת, מקימת קבוצת הפייסבוק "נפגעי סנדרוביץ' מתאגדים". מוזר, חשבנו שבראש הקבוצה נבחרת פעילים אנונימית שפועלת מתחת לרדאר של העירייה כדי לסייע לתושבים חסרי הישע מול הממסד – וקיבלתי אזרחית אחת, מודאגת, שלא מפחדת שידעו את זה. "תפרסמי בקבוצה", היא מציעה בסיום הריאיון שלנו, "אני בטוחה שהחברים ישמחו לשתף פעולה".
תוך עשר דקות מרגע פרסום הפוסט בו קראנו לחברי הקבוצה לשתף את הסיפורים שלהם מול שיטת גביית הקנסות של העירייה ומשרד עורכי הדין "סנדרוביץ' רינקוב ושות" – תיבת האינבוקס שלי התמלאה ביותר מ-40 פניות, שהלכו והתרבו בשבועיים שלאחר מכן. היינו משתפים כאן כל מקרה ומקרה אלמלא פרט אחד בכולם המשקף תמונה מטרידה – הם כמעט זהים לחלוטין.
"תוך שעתיים היו 200 תגובות. הבנתי מהר מאוד שזו תופעה"
קים הקימה את הקבוצה בגלל סיטואציה שהיא עצמה חוותה. "התעוררתי יום אחד לעיקול, חוב של 10,000 שקל, שנתיים לאחר שניתנו הקנסות", היא מפרטת, "הרגשתי לבד, כי זה נשמע נורא רנדומלי – לא לקבל את הקנסות בדואר ופתאום לקבל עיקול. זה נשמע כמו צירוף מקרים. אבל אז ראיתי עוד פוסט, ועוד פוסט, פרסמתי בעצמי בסיקרט תל אביב ותוך שעתיים היו 200 תגובות. 300 שקל שהופכים ל-1,000 שקל, לפעמים לעשרות אלפי שקלים. הבנתי מהר מאוד שזו תופעה ושאני חייבת להתחיל להילחם בזה".
המקרה שמשתפת קים חוזר על עצמו בשינויים קלים בסיפוריהם של כל חברי הקבוצה. ברוב הגדול מהמקרים – דו"ח שמעולם לא ידעו על קבלתו אינו מגיע לתיבת הדואר, ומתגלה להם רק כאשר המקרה עבר מידי העירייה למשרד עורכי הדין סנדרוביץ' – והחוב לתשלום הוכפל או שולש מספר פעמים.
"רוב האנשים בקבוצה גילו את הדו"חות ברגע שאחריות הגבייה הועברה לסנדרוביץ' ואיימו לעקל להם את חשבון הבנק, או, במקרים הגרועים יותר, כשהחשבון כבר עוקל או כשהיו הליכים בהוצאה לפועל כנגדם", מסבירה תגלת. "לפי הליך הגבייה המנהלי, שנהוג מאז ימי המנדט הבריטי, אפשר לשלוח דו"חות רק לכתובת שמופיעה במשרד הפנים, ולפעמים זה מה שגורם לכך שאנשים לא מקבלים אותם – הם לא מתגוררים בכתובת הזו יותר. אבל, לפעמים, גם כשהאדם מתגורר בכתובת הנכונה למשלוח הוא לא מקבל את הדו"ח. הכול מסתמך על דואר – הם יודעים להגיע לחשבון הבנק, אבל לא לשלוח מייל או להתקשר? השנה היא 2021!".
עוד סוגיה שעולה בקבוצה היא חוסר היכולת לתקשר עם סנדרוביץ', והיחס שלעתים גובל בהתעמרות מהחברה. "העירייה לא דואגת שהקנסות יגיעו למקום הנכון, וכשהעניין עובר לסנדרוביץ' – כל הדלתות נטרקות בפניך", משתפת קים, "צרחו עליי ואיימו עליי כשביקשתי בנוסף להפחתה בסכום הדו"ח גם את הדו"חות שלכאורה הגיעו אליי. התגובה הייתה – 'את לא יכולה לבקש גם לראות את הדו"חות וגם הפחתה, אל תנסי לאחוז בחבל משני קצותיו', ואם הם מסכימים לשלוח את המסמכים? זה ייקח שלושה חודשים, שלושה חודשים בהם חשבון הבנק שלך מעוכל. הם מבחינתם שלחו וביצעו את חובתם, בזה זה נגמר".
הסיפורים ב-"נפגעי סנדרוביץ'" נערמו, ולאחר התייחסות אל הקבוצה בתכנית "האזרח גואטה" בכאן 11 אנשים נוספים זיהו שגם להם קרה דבר דומה ופנו לקבוצה. "המטרה הייתה בראש ובראשונה שאנשים ידעו שהם לא לבד. אנשים למודי ניסיון לצערי, והם יכולים לעזור זה לזה – איך לתבוע, איך להתמודד עם הקשר לסנדרוביץ', איך לפנות לנציב פניות הציבור, אפילו ניסינו להגיש תביעה ייצוגית, אך היא הסתבכה מדי".
"זה מה יש"
על אף הדפוס החוזר – דו"ח שלא הגיע, הכפלת הקנס במשך החודשים כשמקבל הדו"ח אינו מודע לקבלתו, ולאחר מכן הודעת עיקול או הליכי הוצאה לפועל וחוסר מענה מטעם הגופים – הסיפורים עצמם מגוונים להחריד. החל מדו"ח על שוטטות כלבה שאינה של מקבלת הדו"ח, דרך בחור שנושא באחריות על דו"ח של מי שהיה מעסיקו לפני 11 שנה, ועד קנסות על גזם בדירה שמקבלת הדו"ח לא גרה בה כבר שנים.
"לפני 11 שנה בן זוגי, חייל משוחרר, עבד בקיוסק בתל אביב בתוך שכיר", מספרת תושבת העיר ג', "בעל העסק תלה שלט פרסום כלשהו שלא כחוק, וכשהגיעו פקחים בן זוגי היה זה שנכח בעסק. הוא התקשר לבעל העסק מיד, אבל הפקחים לא המתינו ודרשו למסור לו את הדו"ח. הוא סירב לחתום עליו, וכך נגמרה הסיטואציה, או לפחות כך חשבנו". 11 שנה אחרי עוקל חשבון הבנק של בן זוגה של ג' ללא כל התראה מוקדמת, בגלל חוב שהצטבר מאותו הדו"ח שיועד בכלל למעסיקו. "התשובה הייתה 'זה מה יש, תשלם ונשחרר לך את העיקול'. החוב תפח מ-475 שקלים לכמעט 2600 שקלים. במשך 11 שנים אף גורם לא פנה אליו ולא ננקטה כנגדו שום פעולה".
דליה שי, למשל, גילתה שהדו"ח שקיבלה לא יועד לה רק אחרי שנאלצה לשלם כדי להימנע מעיקול. "הגיע אליי הביתה בחור לעיקול, וטען שיש לו דוח מ-2020 על שוטטות כלב", היא מספרת, "ביקשתי תמונות כהוכחה משום שמעולם לא קיבלתי דו"ח שכזה, ביד או בדואר. הוא אמר 'עיקול במקום – או שאת נותנת צ'ק'. נתתי צ'ק לחודש וחצי כדי לבדוק את העניין".
דליה הבינה לאחר זמן קצר שהכלב בגינו ניתן הדו"ח הוא בכלל של השכן. "הכלב שלי כבר לא היה אצלי באותה תקופה, והיו לי את מסמכי העברת הבעלות עליו כדי להוכיח זאת. ובכלל – הכלב שלי היה צ'יוואווה והכלב עליו ניתן הדו"ח היה גדול ממנו בהרבה. פניתי לעירייה ולסנדרוביץ', ששלחו לי מכתב והאשימו אותי שלא עדכנתי בעירייה את מספר הדירה שלי. פניתי לשכן שישלם את הדו"ח בעצמו וכמובן שנעניתי בשלילה. בשבוע שעבר הצ'ק ירד, 1,300 שקלים על עבירה שאיננה שלי, ושלא יכולתי לערער עליה משום שלטענת המשרד – כל המועדים לערעור חלפו. ודאי שחלפו – לא ידעתי על קיום הדו"ח, איך יכולתי לערער?".
לאנה (השם המלא שמור במערכת), למשל, הגיעה התראה לפני עיקול בעקבות דו"ח שלא שולם שמעולם לא ראתה לפני כן. "התקשרתי לברר וגיליתי שמדובר בדו"ח מיוני 2020 על גזם, בדירה שאני לא גרה בה כבר שש שנים", היא מסבירה, "שלחתי מייל לסנדרוביץ', עם הוכחות שאני לא גרה בדירה כבר שנים, והמתנתי לתשובתם".
"השבוע קיבלתי מהם הודעה שניסו ליצור איתי קשר ולא הצליחו, שעליי לחזור אליהם. הם לא חיפשו אותי מעולם, זו הייתה הודעה מוקלטת, וכשיצרתי קשר עם הפקידה היא אמרה שהם רוצים לשלוח לי את הדו"ח המקורי – אך מעולם לא ביקשתי אותו. ברגע שנתתי לה את המייל שלי מגיע אליי דו"ח חדש, רק שהפעם – לכתובת בה אני גרה כיום, בה מעולם לא נעשתה עבירת גזם. כעבור עוד חודש אני מקבלת את הדו"ח המקורי, ומגלה שאין באפשרותי לערער עליו כי עברו מעל 90 ימים מקבלתו – על אף שכתוב בו במפורש שהוא מעולם לא נמסר לנמען".
ביורוקרטיה אהובתי
בנוסף לסיפורים שצוינו בכתבה עד כה, הגיעו לידינו גם אירועים בהם תהליך ההתנהלות מול סנדרוביץ' ועיריית תל אביב היה לכל הפחות בלתי אפשרי. על אף העובדה שהעירייה אמורה להיות הכתובת המידית עבור האזרח ומטעמה ניתנים הקנסות – מהרגע בו תשלום הדו"ח מתעכב והטיפול בו עובר ממנה לידי סנדרוביץ' – מעידים תושבים כי הם מועברים ישירות למשרד עורכי הדין מבלי שהעירייה מתערבת. "יש לי דירה בדרום העיר שאני בעליה יחד עם עוד שותף", מספר דניאל זהבי, "לאורך הזמן, הבניין קיבל דו"חות אשפה רבים, אך מכיוון שאנחנו בבעלות משותפת על הדירה – הבנו לפתע שכל אחד מאיתנו מקבל דו"ח נפרד. אני משלם 475 שקלים והוא משלם 475 שקלים. הוצפנו בדו"חות בסכומים מטורפים בגלל זה".
דניאל התקשר לעירייה כדי להבין מה אפשר לעשות עם כפל הדו"חות. "הגשתי בקשה לביטול הדו"חות הכפולים ולתשלום על דו"ח אחד בכל פעם, ועל אף שבעירייה אמרו שעשו מראש טעות ששלחו לשנינו דו"חות נפרדים על הדירה – העניין כבר עבר לטיפול סנדרוביץ'. ניסיתי להבין מה עושים במקרה כזה, ושוב חוזרת התשובה – 'זה לא בידינו יותר'. לעירייה יש תודעת שירות מולי כתושב, אבל ברגע שאני מועבר לחברה פרטית כבר לא חייבים לי כלום. הבהרתי לעירייה שאני לא מצליח לקבל מענה מסנדרוביץ', שפתחו נגדי בהליכים ומאיימים עליי, אך הם לא הסכימו לדבר אתם מטעמם".
הוא ניסה במשך תקופה ארוכה להבין מדוע הוא ושותפו נדרשים לשלם שני דו"חות במקום אחד לדירה – ובמהלך התקופה הזו הסכום הלך ותופח. בסנדרוביץ' מסרבים לדבר אתו בלי עו"ד, וכשהאחרון יצר אתם קשר בסופו של דבר, הוא לא קיבל מענה. זה מה שקרה לאחר מכן: "יום אחד דופק לי אדם בדלת – 'או שאני פורץ את הדלת בכוח או שאתה משלם לי באשראי. גם אם לא תשלם עכשיו, אני יכול לבוא תמיד, גם כשהילדות שלך בבית או אשתך'", הוא משתף, "אני אזרח שומר חוק, הקנסות באמת עודדו את הדיירים לנקות והאכיפה היא חשובה. בסך הכול ניסיתי להבין למה שני תושבים שחולקים בעלות על דירה צריכים לשלם קנס כפול ולא לחלוק אותו, למה אני צריך לשלם על זה 5000 שקל?".
א' למשל, קיבל הביתה מכתב ממשרד עורכי הדין סנדרוביץ', בו יש בקשה לתשלום דו"ח בכפל קנס, לפני הוצאת צו עיקול לחשבונו על סך 1,300 שקלים, בגין אי רישיון לכלבה. "לא קיבלתי שום דו"ח, הוא מספר, לא כזה שנשלח אל ביתי ולא באופן ידני", הוא מסביר, "המשרד שלח לי העתק למייל של הדו"ח המדובר, וצירף מכתב דואר רשום על התראה שמעולם לא קיבלתי ואף מצוין בו שלא קיבלתי אותו".
"פניתי לסיירת הירוקה על מנת לברר מי נתן לי את הדו"ח, מתי והיכן. אדם מהסיירת הסביר לי שלא ניתן לי דו"ח ממישהו מטעם הסיירת, אלא מהשירות הווטרינרי לפני שנה, כאשר נעשתה אליי פנייה טלפונית כדי להזכיר לי לחסן את הכלבה שלי", מוסיף א', "כשחזרו אליי מהשירות הווטרינרי הם טענו שהם לא נותנים דו"חות בטלפון. לסיכום – אף אחד מעולם לא תפס אותי עם כלבה ללא רישיון". א' התקשר שוב לסנדרוביץ' במטרה להסביר את הטעות שנעשתה ולערער על תשלום הדו"ח והחוב. "לא הסכמתי לרדת מהקו עד שיתנו לי לדבר עם מישהו בעל סמכות, אבל נאמר לי שאם אני לא עו"ד אין לי יכולת לדבר עם עו"ד. אחרי חצי שעה של המתנה ענה לי בטובו עורך דין, שייעץ לי לתבוע את דואר ישראל או הדוור שלא מסר את הדו"ח", הוא מספר, "תחושה של חוסר אונים, ניצול. אני מאמין ששום דבר לא נעשה בתום לב, רמיסה של האזרח הקטן".
ומה הלאה?
במרץ 2018 הורה בית המשפט העליון לרשויות המקומיות לחדול מהעסקת חברות פרטיות לצורך גביית מסים, ארנונה וחיובים אחרים, או לכל הפחות להסדיר את האפשרות לעשות זאת בחוק. בפועל – מכיוון שמדובר בפרקטיקה שנהוגה כבר שנים, הוחלט לדחות את כניסתו של פסק הדין לתוקף בשנה שבה תוכל המדינה לפעול לקידומם של הליכי חקיקה בנושא. גם בחלוף השנה ועד היום – לא הופסק 'מיקור החוץ' בעיריות רבות שמשתמשות בשירותיו של משרד עורכי הדין סנדרוביץ' ומשרדים נוספים לצורכי גבייה.
רק בסמוך למועד פרסום הכתבה שבו אל קבוצת הפייסבוק "נפגעי סנדרוביץ' מתאחדים" קולות הקוראים לנפגעים להתאחד ולפעול משפטית מול משרד עורכי הדין והעירייה. "בסופו של דבר, העירייה היא מקור העוול", מסכמת מקימת הקבוצה, "מול העירייה יש לי מערכת יחסים, היא אחראית עליי כתושבת, אני משלמת לה ארנונה וקנסות. אנשים עושים כמיטב יכולתם להתמודד עם סנדרוביץ' – אבל כל עוד אין לנו תחושת גיבוי מהעירייה, אנחנו אבודים מול מקום שאין בו מענה".
תגובות
ממשרד עורכי הדין סנדרוביץ', רינקוב ושות' נמסר בתגובה: "משרדנו אמון על מתן שירות ברמה הגבוהה ביותר לכל פונה, זאת באמצעות צוות מקצועי של נציגי שירות מנוסים, לצד פתרונות טכנולוגיים לשיפור והנגשת המידע לאזרח. מטבע הדברים, חלק מהשיחות המגיעות למוקד הנן טעונות בשל 'חוסר הפופולריות' של העיסוק בגבייה. עם זאת, זמני ההמתנה הנם קצרים ונציגי השירות סבלנים ושירותיים. בעניין זה יובהר כי למשרדנו אין סמכות לבטל קנסות שניתנו כדין. בתקשורת עם הפונים אנו מקפידים לעשות את המיטב על מנת לשקף לפונים את המצב החוקי ולספק להם את הפתרונות הטובים והנכונים ביותר בנסיבות העניין, וזאת בשיתוף פעולה עם העירייה. אשר לטענות העולות בכתבה, הרי שהן כלליות. ככל שיועברו אלינו פרטי המקרים, נוכל להתייחס לכל אחד מהם לגופו".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "העירייה פועלת בהתאם להוראות הדין על פיהן ניתן, בין היתר, למסור הודעת תשלום קנס בדואר. עם משלוח ההודעה בדואר רשום לכתובת הנמען במשרד הפנים חלה בהתאם לחוק 'חזקת מסירה', לפיה רואים את ההודעה ככזו שהתקבלה על ידי הנמען, אלא אם הוא הוכיח שהיא לא התקבלה מסיבות שאינן תלויות בו. במקרים בהם מקבל הודעת תשלום הקנס פונה לעירייה בטענה שלא קיבל אותה, בוחן את הבקשה תובע מוסמך. במידה שנמצא כי ההודעה לא התקבלה מסיבות שאינן תלויות בנמען, יופחתו תוספות הפיגור של הקנס/ תבוטל ההודעה (בהתאם למועדים הקבועים בחוק למשלוח ההודעה).
משרד עו"ד סנדרוביץ' מעניק שירותים משפטיים לעירייה בתחום הגבייה, והוא פועל נגד סרבני תשלום אשר לא שילמו קנסות שחויבו בהם במועדם. על המשרד לפעול על פי הנחיות העירייה ועל פי הדין בכל הנוגע להליכי האכיפה הננקטים כלפי חייבים. נוסיף כי כל תלונה המגיעה לעירייה לגבי אופן הפעלת הליכי הגבייה נבדקת לגופו של עניין ומטופלת בכובד ראש. ככל שתתקבל תלונה כזו בעירייה, היא תיבדק ויינתן מענה מפורט לכל פונה".