"סניור": מסעדה קטנה ומקורית בין המוסכים של יצחק שדה

הקולינריה הישראלית בכלל והתל אביבית בפרט היא עניין של טרנדים, שלא לומר תופעת העדר: כולם הולכים לאותם מקומות בנחלת בנימין, רוטשילד ופארק המסילה ומזמינים מיני-שיפודים ושפריץ. כדי לצאת מהמשבצת ולעשות משהו אחר נדרשים בשלות ואומץ, ויכולת להתעלות מעל ספירה אובססיבית של לייקים כמדד להצלחה. סניור, לא בר יין ולא שיפודייה עכשווית אלא פשוט מסעדה, ממוקם אוף יצחק שדה, באזור של מוסכים, בתי מלאכה וחדרי חזרות. "חיפשנו מקום שכוח אל על הציר שמלווה את האיילון, גם כדי להיות נחבאים אל הכלים וגם מבחינה כלכלית", מסבירים הבעלים שף אייל סניור ושותפו המסעדן גל נוי. "משהו בניגוד עושה לנו את הכול יותר מעניין ושכר הדירה נוח. שלא כמו קולגות במרכז העיר, אנחנו מתחילים את החודש רגועים מאוד".
>> מי צריך פיין דיינינג: 36 מסעדות הקז'ואל הכי מומלצות בתל אביב

החשיבה שמאחורי סניור, מהלוקיישן ועד לתפריט, מסגירה את הקילומטרז' שיש לשני השותפים בביזנס. נוי, לשעבר מנכ"ל קבוצת טאיזו, לקח גם חלק בהקמת המסעדות סלאס וקיצ'וקאי של שף אור גינסברג. סניור השף עבד בקרפצ'ו בר הזכור לטוב של האחים דוקטור והוביל את המסעדה הכפרית מטבחצר במושב גינתון, יחד עם שף יוגב ירוס (מל ומישל).

נקודת המפגש ביניהם הייתה אצל חיים כהן, כשעבדו יחד במסעדת יפו תל אביב. כיום הם מתגוררים בשכנות בביצרון ואבות לילדים באותה שכבת גיל, והעסק המשותף נרקם בזמני הסגר "כשהקורונה הוציאה אותנו לסיגריה מדי ערב". כמטרה הם קבעו לעצמם ליצור מקום שמחזיר את חוויית האירוח אל המהות הפשוטה שלה, או כפי שהם מנסחים זאת "לעשות חיים ולארח. לא באנו להביא את הבשורה ולכן אין חוקים ואין קו מנחה. מה שקורה פה זה בדיוק מה שבא לנו".

במבט ראשון סניור מזכירה סלון בבית מהסבנטיז. חלל ובו כ-30 מקומות ישיבה נצבע בגוון חמרה חמים, בדיספליי שמעל הבר הוצבו קומקומי חרסינה שנאספו מבתי ההורים, ועל הקיר תלויים צילומי שחור-לבן ממוסגרים של סבא וסבתא סניור. הפלייליסט משתנה בהתאם למצב הרוח וכך גם התפריט, שמודפס מדי יום. נכון לעכשיו יש בו במיה על קרם פלפלים וגבינת פנחס (65 ש"ח), סשימי פלמידה עדין עם קרם פרש, תאנים וצ'ילי (84 ש"ח) וריזוטו שרימפס קטיפתי עם אבקת לימון פרסי (98 ש"ח), שאנחנו מהמרים עליו כמנת דגל.

אבל לא הכול קראוד פליזרים טבעיים, למשל כבד עגל צלוי, רך בפנים ופריך־שרוף בחוץ, עם בצל מוחמץ ועלי חזרת (64 ש"ח). מי שכמו הח"מ גדל על ברכי חומר הגלם הלא מתמסר ייסחף בגלי הנוסטלגיה. לשאר זו עשויה להיות – איך נאמר – התנסות מאתגרת. פתיח בוטנים קלויים חריפים ("אבא שלי מכין אותם ולא מגלה את המתכון") וגרסה מקורית נהדרת לסלט קיסר עם חסה בגריל פחמים נחשבים עוגן. כל השאר זורם, והשפעתם של המנטורים כהן ודוקטור ניכרת בטיפול בחומרי הגלם, בבחירה ובחיבורים.

בזמן שסניור עובד כמעט לבדו במטבח הפתוח, נוי אחראי על הבר. תפריט האלכוהול נוקט באותה גישת מה שבא להם: כמה קוקטיילים נבחרים ו"קלאסיים עם פאסון" ומבחר קטן אך מספק של יינות. מאותה סיבה המסעדה פתוחה רק שלושה ערבים בשבוע, "וגם זה בשאיפה לצמצום". משוואת הוורק-לייף באלאנס נמצאת אצל סניור ונוי בראש סדר העדיפויות, והתוכנית העסקית מאופסנת עמוק במחשב. "אם היינו בני 25 שמגשימים חלום לפתוח מסעדה, דברים היו נראים אחרת. למזלנו זה הגיע בגיל מאוחר והפרספקטיבה משתנה. באנו לעשות את מה שאנחנו רוצים מבלי להתחשב ברציונל כזה או אחר. האם זה כלכלי? בעוד שנה נדע".
רבניצקי 4, תל אביב. שלישי-חמישי 23:30-18:30, להזמנות