האיש מול הקיר: האם תל אביב מתנכלת לשחקני הסקווש?

מחבט, כדור קטן וקיר, זה כל מה שנחוץ למשחק סקווש. מדובר בספורט לא פופולרי בעליל שמצריך שילוב בין שלושה אלמנטים שרובנו סובלים מחסך בהם: כושר, טכניקה ואינטליגנציה. “היופי במשחק הוא שאין עניין לוגיסטי ולא צריך להתכונן – שיחקת, הלכת", מסביר יו"ר התאחדות הסקווש בישראל, אביב בושינסקי. בין ששמתם לב או לא, לאחרונה נסגרו מגרשי הסקווש באוניברסיטה ובאזורי חן, ונכון להיום, טוענים השחקנים, אין די מגרשים בעיר, ודאי בהשוואה למספר המגרשים אצל האחיות הצפוניות בשרון. ואם
אתם גרים בדרום העיר, אל תחשבו בכלל להרים מחבט, כי שם אין אפילו מגרש אחד.

“הסקווש תופס ספייס", מסביר בושינסקי. “מעדיפים להשקיע בפילאטיס או בספינינג, שם אפשר להכניס 20 איש במקום שניים, זה יותר כלכלי. לא ייתכן שיהיו בתל אביב כל כך מעט מגרשים". כלי דיפלומטי לאחרונה ביקר בושינסקי בקנדה והתפעל מכמות מגרשי הסקווש במדינה, אך אל תתבלבלו, קנדה היא ממש לא המצטיינת בתחום. שלושה מתוך חמשת המדורגים ראשונים בעולם מגיעים משכנתנו הדרומית, מצרים. “ממש לפני כמה ימים ניצח אלוף הארץ, דניאל פולישוק, יריב מצרי. זו גאווה ענקית, אז שלא יגידו לי שכאן אין תקציב או שאנחנו נחותים מהם פיזית", הוא אומר. כל מה שנשאר לנו כעת הוא לראות אם יהיה זה דווקא הסקווש שיחמם מעט את השלום הקר עם המצרים.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: “כחלק מתפיסת עולמה העירייה מצדדת בפעילויות ספורט מגוונות ובפיתוח ענפי ספורט שונים. בהתאם לכך וכדי להרחיב את פעילות הסקווש, העירייה בוחנת בימים אלו כמה חלופות כדי להגדיל את מספר המגרשים בעיר".