סקרלט ג'והנסון לא מפחדת מפוליטיקה. מטכנולוגיה דווקא כן

סקרלט ג'והנסון היא לא מהשחקניות שמסתירות את הדעות הפוליטיות שלה. בינואר האחרון היא עמדה על הפודיום במצעד הנשים בוושינגטון ונאמה על הזכות להפלות. אחר כך היא לעגה לאיוונקה טראמפ במערכון ב"סאטרדיי נייט לייב". גם כשהיא באה לדבר על הסרט החדש שלה, "הרוח במעטפת" – רימייק לסרט אנימציה יפני משנות ה־90 – היא עוברת לפוליטיקה די מהר. היא זועמת והיא רוצה שכולם ידעו את זה. יש שחקנים שחוששים לצאת מגבולות התפקיד שלהם, אבל היא ממש לא אחת מהם.

ב"הרוח במעטפת" את משחקת סייבורגית. איך ניגשים לשחק דמות לא אנושית?

"זה היה מגביל, אין בה שום דבר מיותר. היא יעילה, היא לא חושבת על הדבר הבא שהיא תגיד, היא לא נוירוטית. היא לא בדיוק מכנית, אבל היא שועטת קדימה, וכשחקנית את נשענת על ניואנסים פיזיים, קוליים, אלו הדברים שקהל מתחבר אליהם. היה חשש לצאת מונוטונית, אבל הייתי צריכה להישאר נאמנה לחוויה שלה".

יש לך עניין רחב יותר באופן שבו טכנולוגיה משפיעה עלינו?

"אני נזהרת מטכנולוגיה, כנראה יותר מאדם שלא נמצא בעין הציבורית. רק מי שאיבד את האנונימיות שלו יכול להעריך אותה באמת! אנחנו חיים בעולם שבו כל המידע עלינו משותף כל הזמן. קשה לי להבין למה מישהו יסכים לזה מרצונו, בגלל זה אני לא בשום רשת חברתית".

כשחקנית לא בדיוק בחרת לוותר על האנונימיות.

"נכון, זה חלק מהעבודה, זה שינוי שהייתי צריכה לעשות. זהו תוצר לוואי מצער של עבודה שאני אוהבת, וזו גם אחת מהסיבות שבגללן אני יכולה לעשות את העבודה שאני אוהבת. אבל אני לא מרגישה שאני צריכה לוותר על החיים הפרטיים שלי באופן פעיל. אני לא חייבת לחלוק כלום".

זו תקופה מעניינת לחשוב בה על העתיד. את חושבת שהאירועים הפוליטיים האחרונים הפכו את העתיד לנושא חשוב מתמיד?

"כן, ואנחנו די מנומנמים. בארצות הברית אין שירות חובה או משהו בסגנון, אז אנשים אפילו לא בהכרח חושבים להצביע. במקומות אחרים זו החלטה של חיים ומוות! עכשיו זה הביא אותנו לממשל החדש הזאת, וזה מפחיד".

מה הכי מפחיד אותך בזה?

"בעיקר ההשלכות הסביבתיות, כי זה שעון שאי אפשר להשיב אחורה. היו לנו כבר ממשלות פרימיטיביות, כלומר לא פרוגרסיביות, אבל הנשיא הזה הוא חסר תקדים, כי אין לו שום ניסיון פוליטי – כלום. הוא בן אדם לא צפוי וברור שהוא מגלומן. הוא מנותק לגמרי. כבר כמה עשורים שאין לו מושג מה באמת קורה בעם".

"בן אדם לא צפוי וברור שהוא מגלומן". טראמפ (צילום: GettyImages)

אף שכל הקמפיין שלו ביסס אותו כ"איש העם".

"אבל אני לא חושבת שהוא באמת נתפס ככזה, אני חושבת שיש אנשים שכל כך שונאים את עצמם שהם לא יכולים באמת להצביע למישהו שפונה אליהם. הם פשוט אמרו לעצמם: בואו ננסה משהו חדש! ולא חשבו מה זה אומר בכלל. זה טיפשי וזו בורות וזה מתסכל. אבל הנה, קיבלנו ארבע שנים של חשכה. לא נורא, אני נשארת לקרב".

את בוחרת סרטים שיאתגרו אותך באופנים שונים – סרטים פיזיים יותר ואחר כך סרטים אמוציונליים או אינטלקטואליים יותר?

"כן, אני אוהבת לדחוף את עצמי הכי רחוק שאפשר ולראות מה קורה – אני אשחק את הדמות הכי 'סקסית', מה שזה לא אומר, או דמות שהיא דבר בלי גוף, או גוף רובוטי עם מוח אנושי. זה מדהים לראות כמה אפשר למשוך ולמתוח את עצמך. זו הזדמנות מדהימה לחקור את עצמך".