סקר חדש: נשים בתל אביב מרגישות פחות בטוחות ברחוב

זה לא סוד שנשים חשות פחות בטוחות במרחב הציבורי ביחס לגברים, אבל כעת מתבררים מימדי התופעה: סקר חדש של המשרד לבטחון הפנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם השבוע מגלה פערים עצומים בין תחושת הבטחון האישי של גברים ונשים בתל אביב: אם אתה גבר תל אביבי אתה תחוש הרבה יותר בטחון ביחס לממוצע הארצי, אך אם את אישה תל אביבית, מצבך הוא ההפך הגמור.

הנתונים מראים כי 66% מהנשים בתל אביב מרגישות בטוחות ללכת לבדן בשעות החשכה באזור מגוריהן, זאת לעומת 90.8% מהגברים (ממוצע ארצי: 71.6% לעומת 90%, בהתאמה); 76.8% מהנשים אינן חוששות כלל או חוששות במידה מועטה להיפגע מאלימות באזור מגוריהם, זאת לעומת 91.1% מהגברים (ממוצע ארצי: 81.7% לעומת 88.8%, בהתאמה), וכן 73.8% מהנשים חשות באופן כללי ביטחון אישי באזור המגורים, זאת לעומת 90% מהגברים (ממוצע ארצי: 83.1% לעומת 90.3%, בהתאמה).

"תמונת המצב הזאת איננה חדשה, ולצערי כלל לא חלה מגמת שיפור בתחושת הבטחון האישי של נשים במרחב הציבורי לאורך שנים", כך מסבירה הפרופסור חנה הרצוג מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ומנהלת שותפה במרכז "שוות" לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר. "גברים בכלל מרגישים את עצמם שייכים למרחב הציבורי, ומאויימים משמעותית פחות מסוגיות של תקיפה והטרדה מינית פיזית או מילולית. בראיונות עומק שערכנו עם נשים הן דיווחו כיצד חוסר הביטחון הזה מלווה אותן בחיי היומיום, כמו במרחבים חשוכים שחסרה בהם תאורה, מה שיוצר תחושה של פגיעות והיעדר פיקוח. הן מדווחות גם על תחושה של חוסר בטחון שמגיעה מהתפקיד שלהן כאמהות, סוגיות של בטחון במרחב המדרכה בדרך לגן או לבית הספר, קשה ללכת עם עגלת תינוק על המדרכה כשיש סכנת דריסה מאופניים חשמליים או רכבים שחונים וחוסמים את המדרכה, גם זו צורה של חוסר בטחון פיזי שנשים יחוו יותר מגברים בפרקטיקות הקטנות של היומיום. גבר שנוסע לעבודה ברכב פרטי מבלי ללכת ברחוב במהלך היום פחות סביר שיפגוש סוג כזה של חוויות".

כיצד המדינה והעירייה יכולות להשתמש בנתונים האלה כדי להפוך את העיר למרחב בטוח יותר עבור נשים?

"בעיריית לונדון לדוגמה החליטו להגביר תאורה לילית בשכונות מרוחקות, מה שעודד את הבטחון האישי של נשים, אפשר להן להתנייד בתחבורה הציבורית עד שעה מאוחרת – מה שאפילו יצר ירידה בשיעורי הפשע באותן שכונות. הרווח כאן הוא עבור כולם וכולן. צריכה להיות סינרגיה בין הרשויות השונות בתהליכי קבלת ההחלטות, ובעיקר להכניס לתהליכים הללו את המבט המגדרי, לשאול מנקודת המבט של ניסיון של נשים מה הם אותם הדברים שמייצרים בטחון או לחילופין חוסר בטחון. אנחנו לוקחים את הניסיון של הגברים כדבר כל כך מובן מאליו בזירה ובמרחב הציבורי, אך ברגע שנתייחס לניסיון של נשים ולחיי היומיום שלהן נייצר שינוי חברתי אמיתי לטובת כלל החברה".