שלג על המסך: 5 סרטים גשומים ומעורפלים להתכרבל מולם בחורף
רומנטיים, רטובים והכי טובים לחורף. חמישה סרטים מושלמים לימים בהם הכל רטוב בחוץ
"גשם שחור" (1989)
רידלי סקוט הוא מלך הגשם בקולנוע. כבר לא נותר מה להגיד על "בלייד ראנר" ולוס אנג'לס אכולת הגשם שלו, אז הפעם נמקד את המבט בעוד סרט גשום במיוחד שלו – "גשם שחור", שם הסגנון שלו מזכיר קצת יותר את הנוירוטיות הבומבסטית של אחיו המנוח, טוני סקוט ("אהבה בשחקים", "ימי הרעם"). מייקל דאגלס והכוכב המתהווה אנדי גרסיה נשלחים לאוסקה, יפן, ללוות הסגרה של אסיר מהיאקוזה. דמיינו את "בלייד ראנר" – אך בסוף שנות ה־80 וכשעל המסך גשם צפוף המסתיר את הניאון המהבהב מאחוריו – ועכשיו תלבישו על הוויזואליה הזאת מותחן אקשן פשוט ומסחרר.
"פורס מאז'ור" (2014)
גשם זה לא מספיק. זה הזמן לצאת לחופשת חורף בהרים המושלגים עם משפחה שבדית אחת שבזמן חופשה מסויטת באלפים, איתני הטבע מוציאים ממנה לפתע את כל הסחלה החוצה. אם זה נשמע קפוא מדי, אבל לא לדאוג – מדובר באחד הסרטים הכי מצחיקים שיצאו בשנים האחרונות. הבמאי והתסריטאי השבדי רובן אוסטלונד מתגלה כאחד הכישרונות הגדולים באירופה בסרט שכולו הומור שחור והפתעות בלתי פוסקות.
"על קרקע בוערת" (1994)
הסרט הכי מושמץ ברשימה, אבל מתאים בול לימים קפואים. הכישלון הקופתי הכי גדול של סטיבן סיגל (כשהוא היה כוכב סרטי פעולה, לא סחבק של פוטין) וסרט האקשן הפרו־אקולוגי הגדול של כל הזמנים, לא שזה אומר הרבה. כל מה שצריך לדעת עליו הוא שזה סרט שבו סטיבן סיגל יוצא להילחם בתאגיד רשע ששואבת מאדמת אלסקה נפט בלי אבחנה ומאיימת על חיי האזור ועל כדור הארץ כולו. בדרך סיגל מציל סלעים נדירים ונושא נאום חוצב להבות על חשיבות תושבי אלסקה והאדמה שלהם ומחטיף מכות לשחפים. כן. מחטיף מכות לשחפים.
"נוף בערפל" (1988)
זה נכון שאף אחד מסרטיו של תיאו אנגלופולוס, הבמאי היווני הגדול, לא מתרחשים בימים שמשיים במיוחד, אלא לוטים בערפל תמידי ובגוונים אפורים של עננים כבדים. אבל הערפילי מכולם הוא, כמובן, "נוף בערפל": סיפורם של שני ילדים שמחליטים לברוח מביתם ביוון כדי למצוא את אבא שלהם, שאותו לא פגשו מעולם, המתגורר בגרמניה. בדרך הם הולכים לעבור מסכת ייסורים במקומות הכי נמוכים באירופה. סרט לא פשוט, אבל גדול כל כך, וכמו מבקש לפרוץ את גבולות המסך שעליו הוא מוקרן.
"מטריות שרבורג" (1964)
ונסיים עם שיר בלב: "מטריות שרבורג" הוא מחזמר צרפתי מרהיב של ז'אק דמי שיכניס הרבה מאוד צבע לחורף הזה. הסרט, שהשפיע רבות על "לה לה לנד" שמוקרן עכשיו בקולנוע (ונחשב למועמד מוביל לאוסקר), מתאר את סיפור האהבה בין מוכרת מטריות למוסכניק, שמיד פוצחים בשירים (לצלילי המוזיקה המופלאה של מישל לגראן). סרט שקשה לעמוד בפניו.