נישאים ברוח: סרטי הקיץ הכי מהנים בדיסני+ לצורכי הרגעת החום

פעם סרטים שוברי קופות היו יוצאים בקיץ, אבל מאז שז'אנר גיבורי העל הפך להיות ההגדרה של "שוברי קופות", דאגו להוציא לנו סרט מפציץ בכל עונות השנה. אבל אין מה לעשות, יש סרטים שפשוט מתאימים לקיץ. חוץ מזה, אם אתם כמוני, גם אתם מעדיפים כנראה לראות סרט בנוחות על מסך ענק בבית עם מזגן, בלי ילדים שמעשנים וייפ בשורה השלישית ובלי בעיטות בגב הכיסא עם חתיכות פופקורן שנוחתות עליך מלמעלה. ולכך יש את סרטי הקיץ הכי טובים שאפשר לראות בדיסני+. 

500 ימים עם סאמר (2009)

הסרט "500 ימים עם סאמר" הוא קומדיה רומנטית בבימוי מארק ווב, האיש שעומד מאחורי "ספיידרמן המופלא" (2012). הסרט מספר על סאמר (זואי דשנל), שמסרבת להאמין באהבה או במערכות יחסים ועל הגבר שהתאהב בה ממבט ראשון, טום (ג'וזף גורדון לביט). הסרט לא מספר איזה סיפור אפי וקורע לב על אהבה בלתי אפשרית, אלא נותן סקירה של מערכת יחסים מתחילתה ועד סופה ומייצר קומדיה רומנטית קלילה שקל להתחבר אל הדמויות שמובילות אותה ומעוררת מנעד רחב של רגשות תוך כדי צפייה. בסרטים יכולים להיות המון נושאים כבדים ובקיץ כשכל מה שבא לנו זה להתפנן מול סרט במזגן, אנחנו מחפשים אווירה קלילה וכיפית, אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לקבל גם אווירה מהנה וגם סרט שמעורר אותנו מבחינה רגשית ומחשבתית. 

ספיידרמן: השיבה הביתה (2017)

סרט הספיידרמן הראשון עם טום הולנד בתפקיד איש העכביש הוא אחד מסרטי הקיץ הטובים ביותר שהיו. הסרט מתמקד בסיום התיכון שנת הלימודים של פיטר פארקר בתיכון. מעבר לעובדה שהוא מצליח להיות קליל וכיפי, הסרט עצמו הוא סרט ספיידרמן טוב בעיקר כי לא מדובר בעוד סיפור מקור ואנחנו לא מקבלים עוד סיפור שבו פיטר פארקר נעקץ על ידי עכביש בשטח אוסקורפ, אלא סיפור חדש ומרענן עם מייקל קיטון כנבל ואיך כל הצרות שפיטר פארקר נכנס אליהן מתנגשות עם הצרות של ספיידרמן, בין אם מדובר במסיבת תיכוניסטים ובין אם בלהילחם באבא של אהבת נעוריו הראשונה. "השיבה הביתה" הוא בדיוק בשבילכם אם אתם מחפשים לחזור לרגע לימי התיכון ולראות את ספיידרמן נראה לראשונה כמו נער אמיתי שרק רוצה להנות מהקיץ שלו.

להציל את מארק וואטני (2015)

אפשר להגיד הרבה על סרט המד"ב הזה, בעיקר על התרגום העברי המזעזע של השם שמחזיר אותנו אחורה לימי "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס", אבל אין ספק שאין עוד סרט שמדגים את החום של מאדים כמו הסרט הזה. רידלי סקוט מאמץ את ספרו של אנדי ויר "לבד על מאדים" (תרגום יותר טוב ל-The Martian) בהרפתקה ויזואלית על כוכב מאדים באופן שלא נראה כמותו בעבר. אחרי כמעט שעתיים וחצי של צפייה במאט דיימון מנסה לשרוד על מאדים, אולי תבינו איך אנשים שלא סובלים קיץ חווים את העונה הכי חמה בשנה. החום המדברי של מאדים ממש מורגש דרך המסך ואם יש משהו שרידלי סקוט יודע לעשות זה אווירה, אפילו בסרטים הבינוניים שלו כמו "פרומתיאוס", אז אתם יכולים לסמוך עליו שתרגישו את החום דרך המסך. 

מלון גרנד בודפשט (2014)

עם ווס אנדרסון אין אמצע, או שאתם ממש אוהבים אותו ואת הסגנון הויזואלי שלו, או שאתם משתעממים ממנו. כך או כך "מלון גרנד בודפשט" נותן תחושה של חופשה אירופאית ומצליח לגרום גם לאווירה האירופאית הקרירה להרגיש חמימה ונעימה. הסיפור מתמקד בקונסיירז' גוסטב אייץ' (רייף פיינס) ובחברות שלו עם הבל בוי, זירו מוסטפא. הקלילות של הסרט היא גם מה שמאפשר לסרט לגעת בהמון נושאים החל ממלחמת העולם השנייה וכלה בקרבות ירושה והכל באופן המהנה ביותר שמנוגד לחלוטין לנופים החורפיים והכבדים של אירופה. 

הנוקמים (2012)

לפני שג'וס וידון עבר להתעלל רגשית בשחקנים אצל DC, הוא ביים את ההצלחה שהיא "הנוקמים", סרט הקיץ האולטימטיבי, בעיקר כי הוא מרגיש כמו פסטיבל: גיבורי העל שעד 2012 צברו עוד ועוד קהל, נבלים אייקונים כמו לוקי ות'אנוס (שרואים אותו לשתי שניות באמצע הקרדיטים), אקשן בלי הפסקה, כל אלה הפכו את הסרט הזה לקומדיית אקשן כיפית, קלילה וזורמת שפשוט תענוג לראות בימי הקיץ.

דדפול (2016)

דדפול אמנם יצא בפברואר 2016, אבל זה לא אומר שזה התאריך שמתאים לסרט לצאת לאקרנים. דדפול נדחק לפברואר מאחר והסרט היה הימור מאד גדול ולמרות שיצאה בחורף, היו לו וייבים חזקים של שובר קופות קיצי. כל דבר בדדפול היה מעל למה שציפינו: הגסות, הברוטליות, האלימות והאקשן ואפילו השיווק הקורע של ריאן ריינולדס שניסה למכור את הסרט כקומדיה רומנטית ליום האהבה. גם אחרי שבע שנים דדפול נשאר אחד הסרטים הטובים שיצאו מכל היקומים של מארוול אז תעשו לו תיקון, צפו בו בקיץ. 

ג'ונו (2007)

יש משהו בקומדיות נעורים שפשוט משדר אווירה של קיץ. השחרור והחופש שאותם בני נוער מחפשים פשוט נותן תחושה של קיץ כמו של פעם, כשהיית נער מתבגר והקיץ היה הזמן שלך להרפתקאות חדשות. סרט הקאלט של ג'ייסון רייטמן ("תודה שעישנתם") הוא חוויה כיפית ודלת תקציב שזכתה אפילו בפרס אוסקר לתסריט הטוב ביותר. הסרט עוקב אחר ג'ונו מקגאף (אליוט פייג') נערה צינית בת שש עשרה שנכנסת להריון ומחליטה לשמור את התינוק. זה סרט מרגש, מצחיק, הכל ביחד ונכון שאולי הסרט לא משדר וייבים מאד קיציים, אבל קומדיות נעורים תמיד מצליחות לתת תחושה של קיץ וגם הפעם הסרט הזה יחזיר אתכם לתיכון כשחיכיתם שהקיץ יבוא ותצאו לחופש, או אפילו יעניק לכם תחושת נוסטלגיה חמימה כי אין מצב שלא ראיתם ג'ונו בתיכון. 

שומרי הגלקסיה (2014)

קיץ מביא איתו אווירה של חופש ואין סרט שמרגיש חופשי יותר מאשר הסרט הראשון בסדרת "שומרי הגלקסיה". ג'יימס גאן לקח קבוצה של חמישה פושעים גלקטיים משולי היקום של מארוול והפך אותם לסרט החלל האולטימטיבי, לקומדיית אקשן מצוינת ובעיקר לאחד הסרטים שצריך לראות כדי להקליל את השרב הישראלי. לא רק שהוא סרט מארוול מצוין, הוא גם מלא בכוכבים כמו כריס פראט, דייב באטיסטה, בראדלי קופר ואפילו וין דיזל נותן את קולו כדי להגיד "אני גרוט". ג'יימס גאן מציג בסרט זה את כל היכולות שלו כבמאי וזה בעצם הסרט שהפך אותו למנהל של האולפנים המתחרים ב-WB. חוץ מזה, אם וין דיזל לא מספיק לכם בסרטי מהיר ועצבני (עוד עשרה סרטי קיץ, אם הרשימה לא מספיקה לכם), תנסו את הגרסה כיפית יותר, כשהוא מוגבל במספר המילים. 

ריו (2011) 

הסרט המצויר המקסים הזה הוא חוויה נהדרת לכל המשפחה, אבל יכול להיות שתאהבו אותו גם בלי קשר אם אתם חובבי אנימציה. הסרט עוקב אחר בלו, מקאו כחול נדיר ומבויות במינסוטה שנחשב אחרון מסוגו, אך כשהוא מגלה שבריו דה ז'נרו יש ציפור מקאו כחולה בשם ג'ול הוא בורח כדי לפגוש אותה. השניים נפגשים ובורחים ממבריחי חיות שמנסים לתפוס אותם בהרפתקה מרהיבה ואנימציה ברמה הכי גבוהה ששנת 2011 יכלה לספק לנו. אין יותר קיץ מסרט שמתרחש כולו בריו והגרסה המונפשת שלו ממש מספקת את הסחורה. 

אברהם לינקולן: צייד הערפדים (2012)

אם הרעיון נשמע לכם מטומטם, אתם לא טועים, זה מטומטם וזה כיף טהור. תאמינו או לא, אבל הסרט הזה שמתאר מציאות אלטרנטיבית בה נשיא ארצות הברית לשעבר, אברהם לינקולן, הוא צייד ערפדים, מבוסס על רומן בעל אותו שם מאת סת' גרהאם-סמית'. הסרט הופק על ידי טים ברטון ובוים על ידי טימור בקממבטוב והתוצאה רחוקה מלהיות יצירת מופת, אבל פאק איזה כיף לברוח לאסקפיזם. נכון, ערפדים זה לא בדיוק נושא קיצי במיוחד (במיוחד בשל הפחד שלהם מהשמש), אבל אין כמו אסקפיזם לקיץ טוב יותר. 

כרוניקה בזמן אמת (2012) 

לעומת הטראש הקודם ברשימה, מדובר בסרט ממש טוב, אולי סרט גיבורי העל הכי טוב שנוצר בעשור הקודם, (כן, אני יודע ש-"ג'וקר" היה בעשור הקודם, אבל לא היו בו גיבורי על ולמען האמת גם לא כוחות על). הסרט מספר על חבורת נערים בתיכון שמקבלים כוחות על ממטאור מסתורי. שלושת הנערים לומדים את המשמעות האמיתית של המשפט: "עם כוח גדול באה אחריות גדולה". ג'וש טראנק, במאי הסרט הצליח כל כך שזימנו אותו לביים את החידוש של "ארבעת המופלאים" אך לאחר שנכשל באופן מכאיב נכנס לסחרור שעדיין לא יצא ממנו. מאז ביים רק סרט אחד, "קאפון" שגם לא הצליח לשחזר את ההצלחה המדהימה והקצרה של "כרוניקה בזמן אמת". אפשר להגיד שהסרט עצמו הוא הקיץ של טראנק, רגע לפני שנפל לחורף ארוך וקשה.