נכנעים למסכים: 12 סרטי ילדים מומלצים במיוחד לצפייה בדיסני+

לא תמיד פשוט למצוא משהו טוב לראות עם הילדים, או גרוע מזה, משהו טוב להשאיר אותם מולו. מרוב צבעים נוצצים ורעשים מצלצלים, קשה למצוא את העומק, הרגישות והישירות שסרט ילדים באמת טוב מגיע איתו. משהו שילווה אותם לתקופה, אולי לחיים, ובתקווה ישאיר חותם מוצלח יותר מאשר עם בדיחת סלפסטיק. אתם יודעים, בלואי – אבל בקולנוע. מזל שעם הניסיון הרב של דיסני בתחום הקולנוע לילדים (שלא לדבר על הגאונות של פיקסאר), יש לא מעט סרטים מעולים לילדים בשירות דיסני+.

לילו וסטיץ' (2025)

סרט הלייב אקשן האחרון שנחת בדיסני+, וכנראה אחד מהאחרונים שנקבל בתקופה הקרובה (למעט "מואנה" ב-2026), הוא גם אחד מהגרסאות היותר שוות של תרגיל האנטי-אנימציה הזה של דיסני. זו יצירה שעושה חסד לסרט המתוק מ-2002 על ילדה קטנה שמאמצת כלב שהוא הכל חוץ מכלב. התוצאה מצחיקה, מרגשת ומתאימה כמובן גם לעוללים שמעולם לא שמעו על המקום, ויזכו לאותה תחושת פליאה מהניסוי הגנטי החייזרי המתוק הזה, והילדה שאוהבת אותו.

אליאו (2025)

היצירה האחרונה (נכון להיום) של פיקסאר היא סרט מושלם לכל ילד שלוטש עיניים לעבר הכוכבים. אליאו הוא ילד יתום שחולם להפיג את השיעמום והבדידות של כוכב הארץ שלנו, ולהיחטף על ידי חייזרים. למרבה ההפתעה, זה גם עובד לו, ובמהרה הילד הבודד מוצא את עצמו במרכז היקום, מנסה לעזור לפתור מלחמות של חייזרים בזכות תמימות ארצית פשוטה. מעבר למסר הפשוט והתמיד רלוונטי, מדובר גם בסרט יפה ויזואלית, עם חלל מדומיין באופן שידליק אורות בראש של הקידס.

מואנה (2016) // מואנה 2 (2024)

אגדה על נערה פולינזית שמורדת באביה החששן, ובעידודה של סבתה "המשוגעת" יוצאת לים לחפש אחר מאווי משנה הצורה (דוויין ג'ונסון, בתפקיד שהותאם למידותיו) בתקווה שיעזור לה להשיב לאלת האיים את הלב שגנב ממנה ולתקן את האסון האקולוגי שחולל. האנימציה יפהפייה, וההקשר הפולקלוריסטי מאפשר לה לחרוג מדי פעם מהקו הריאליסטי האופייני. השירים הנהדרים שכתב לין מנואל מירנדה ("המילטון") הרמוניים, מרקידים ועושים חשק לעוד.

צ'יפ ודייל: יחידת הצלה (2022)

צמד הסנאים החמודים שכיכבו בסרטוני אנימציה של דיסני עוד משנות הארבעים אף פעם לא לגמרי תפסו בארץ, אבל למרבה המזל, כדי להנות מהקומדיה המטורללת לגמרי הזו לא באמת צריך להכיר את ההיסטוריה של צ'יפ ודייל, הסרט כבר ישלים לכם את הפערים בעצמו. בעולם שבו דמויות מצוירות חולקות עולם עם בני אדם בשר ודם, צ'יפ (ג'ון מולייני) עדיין נראה כמו סרט מצויר דו מימדי בעוד דייל (אנדי סמברג) התקדם לאנימציית מחשב תלת מימדית בניסיון נואש לשמור על הנעורים ומעמדו ככוכב. יש עלילת אקשן שמאלצת את החברים הוותיקים לעבוד שוב יחד, אבל היא פה בעיקר כתירוץ למלא בדיחות תרבות פופלרית, ובפרט כאלה על אנימציה אז והיום. כיף גדול

הקול בראש (2015) / הקול בראש 2 (2024)

סדרת הסרטים שעוקבת אחר ריילי, ילדה בראשון ומתבגרת צעירה בשני, שמתמודדת עם המציאות שסביבה בדיוק כמו כל אחד אחר – בעזרת הקולות בראש שמבטאים את רגשותיה. מאחורי הרעיון הדי פשוט הזה עומדים צמד סרטים רגישים ואינטליגנטיים שגורמים לכל צופה, מבוגר או צעיר, להרגיש קצת יותר טוב עם עצמו ועם הרגעים הקטנים בהם הרגשות משתלטים על השכל. זה אולי מציף, אבל גם בונה.

מרי פופינס (1964)

הפרויקט שוולט דיסני עצמו היה נחוש להוציא לפועל, וגם במרחק 60 שנה מרגיש רענן להפליא. את הכוכבת שלו – ג'ולי אנדרוז – הוא קטף מבמות ברודווי, והופעתה זיכתה אותה באוסקר על תפקידה הקולנועי הראשון. לסרט על האומנת המסתורית והקסומה יש עד היום המוני מעריצים, על אף שהוא התרחק מאוד מחומר המקור. ואגב זה, גם הסרט על אחורי הקלעים של ההפקה, "להציל את מר בנקס", זמין בדיסני+ ומומלץ בחום.

במבי (1942)

"זהב טהור" אמר וולט דיסני אחרי שצפה בשתי הסצנות הראשונות שנוצרו בשביל "במבי". אכן זהב טהור. אולי הסרט היפה ביותר שנוצר באולפני דיסני מעולם. הסיפור הפשוט והפיוטי והכל כך מרגש עוקב אחר מעגל חיים של עופר במקביל לחילופי העונות. היוצרים השתמשו במילים "סימפוניה" ו"אימפרסיוניסטי" כדי לתאר את מה שניסו והצליחו להשיג. את המראה החלומי של מעבה היער יצר אמן סיני, שנשען על מסורת של ציור סיני מופשט והפך את ציורי הרקע ליצירות אמנות. החיות עצמן הן הברקה מתוקה – שילוב של מחוות גוף והבעות פנים של תינוקות עם תנועה ואנטומיה מדויקת של חיות, שנות אור לפני המצאת המחשב. מינימום של דיאלוג מבדיל את הסרט מכל סרטי הילדים הקשקשניים של היום.

האגדה על הנסיכה והתפוח בגרסת לייב אקשן שעשתה אמנם יותר רעש לפני שעלתה לאקרנים מאשר בזמן ההקרנה, אבל בפועל היתה יותר טובה משחששתם. גל גדות לא עושה פאדיחות בתפקיד המלכה הרעה, ועל רייצ'ל זגלר עדיף שלא נרחיב. ומאחורי השערוריות, הקסם של הגרסה המקורית נשאר, ודי מהר תשכחו מכל הרעש ותיסחפו יחד עם הילדים לתוך אגדה של ממש, אוריג'ינל, האחים גרים ודיסני. אין יותר טהור מזה.

אנקאנטו (2021)

סרט מתוק שהיה אולי עובר מתחת לרדאר אילולא הלהיט הענק "אנחנו לא מדברים על ברונו" – ומזל, כי מי שישאב לתוך המעשייה המודרנית הזו על נערה קולומביאנית שבניגוד לבני משפחתה, נטולה כוחות קסם, ירוויח סרט מקסים, צבעוני להפליא ועמוס ברגעים קטנים ומרגשים. הפסקול המצוין של לין מנואל מירנדה הוא אמנם רק הבונוס, אבל איזה בונוס משגע.

לוקה (2021)

"לוקה" מספר על ילד בעל חלומות שאימו הדואגת מצרה את צעדיו בשל חשש לשלומו, אך הוא מורד ויוצא לעולם אחר. מורה הדרך של לוקה בעולם החדש, אלברטו, הוא בן גילו, והשניים הופכים לחברים הכי טובים ושותפים לחלום, עד שחברותם נבחנת למול המציאות. אלברטו הנועז מלמד את לוקה החששן לא לדאוג, והרפתקאותיהם המשותפות, כשהם מדמיינים שהווספה לוקחת אותם לשמיים, מזכירות את העולמות הקסומים של היאו מיאזאקי היפני, שהשפעתו על הסרטים של פיקסאר מעולם לא היתה ברורה יותר.