#אנשים_מתוקים: עופר שביט
ציניות בצד, חסר לנו קצת מתוק בחיים. יצאנו לחפש את הסיפורים והאנשים שישבו את לבכם. הפעם: עופר שביט מהוד השרון
תוכן בחסות שוקולד פרה
עופר שביט, 60, וטרינר, הוד השרון
"בשנות ה־90 למדתי וטרינריה בדרום אפריקה, ובזמן הלימודים גרתי בבית חווה מבודד באמצע שום מקום. הייתה לנו עוזרת בית מקומית, אינו, שעבדה אצלנו והייתה בהיריון. לילה אחד שמעתי דפיקות. קמתי לפתוח את הדלת ומאחוריה עמד בעלה של עוזרת הבית, צועק מולי בהיסטריה ומנסה לחבר מילים באנגלית קלוקלת כדי שאבין אותו. אשתו בצירים, ויש סיבוך כלשהו. לא הבנתי מה הסיבוך, לא ידעתי מה אני צריך לעשות, אבל ידעתי שלסרב לעזרה אני לא יכול.
רצתי אחריו דרך שדות חשוכים עד שהגענו לשכונת פחונים. אינו שכבה באחד מהם, לא ממש בהכרה אך נאנחת מכאב. כל הידע שהיה לי היה של סטודנט בשנה החמישית ללימודי הווטרינריה, אבל זה לא שינה לי. התינוק היה במנח עכוז שמנע ממנו לצאת החוצה, אבל החלטתי שלא משנה מה – התינוק הזה ייצא בריא. סמכתי על האינסטינקטים שלי והצלחתי לבסוף להפוך את התינוק. הוא יצא אל הידיים שלי. אחרי כמה שניות שנראו כמו שעות התמלא החדר בבכי של תינוק בריא. היום, אי שם באפריקה, מסתובב בחור בן 30 בשם תומס עופר".