כן, הם היו ערבים

עידו מאיר על התקיפה שחווה במסיבה להט"בית במועדון האומן בתל אביב

עידו מאיר, בתמונה שהעלה לעמוד הפייסבוק שלו לאחר התקיפה
עידו מאיר, בתמונה שהעלה לעמוד הפייסבוק שלו לאחר התקיפה
6 במרץ 2019

מה שהתחיל כבילוי של שישי במסיבה להט"בית במועדון האומן כנראה נגמר כאחת החוויות הכי טראומטיות שעברו עליי בחיי, ועברו עליי כבר כמה. שלושה צעירים ערבים תקפו אותי ושניים מחבריי. חוץ מכמה חבלות קלות החברים שלי בסדר. אני קצת פחות. הכתף שלי נפרקה ממקומה, אפי נשבר, יש לי כמה וכמה שברים בגולגולת וחבורות בכל חלקי הגוף ובעיקר חוסר יכולת לישון בלילה מכאבים וטראומה.

אולם בכל הידיעות שקראתי על המצב, נאומים ופוסטים שנכתבו, הושמטה המילה העיקרית לתיאור האנשים שביצעו בי את המעשה הזה. הם לא היו *רק* צעירים מיפו. הם לא היו *רק פורעי חוק*. הם היו ערבים. ובכך שאני מודה בזה אין בכוונתי להכתים ציבור שלם, ואני מקווה שאנשים ישכילו לעכל דעה מורכבת ולא להכריז עליי כגזען, כפי שקרה לצערי מאז שפרסמתי פוסט בנושא. אני בוחר בדיבור גלוי כי הוא חלק בלתי נפרד מפתרון הבעיה ההומופובית.

החשיבות של דיבור גלוי היא יותר מסתם לזרוק את המילה "ערבים" לחלל. יש בעיה קשה של להט"בפוביה בחברה היהודית, אבל גם בחלק גדול מאוד בחברה הערבית. על ידי טשטוש העובדה הזו ושימוש בטרמינולוגיה מרומזת, אנו הופכים את הבעיות במגזר לחידות ללא פתרון. אני מאמין בדיבור באופן ישיר ולא מתחכם יתר על המידה, כשם שחיילי "נצח יהודה" מפורסמים בשמם המלא ותמונתם מתנוססת ליד. רק כך נוכל להישיר מבט לבעיה ולהתחיל לטפל בה מן השורש במקום לטאטא אותה מתחת למילים מכובסות.