מצעד הרגעים המדהימים ביותר אי פעם של עינת שרוף

1. נחנקת באמצע שידור

הסרטון הזה צבר מעמד קאלט מאז ששודר לראשונה לפני כמה שנים באקספרינמט השידור האנרכיסטי, ערוץ 24. אולם, הסברה שלפיה שרוף נחנקת מבורקס במהלכו שגויה. כפי שהיא עצמה הסבירה בריאיון במאקו: "מדובר בפיתה מאוד חמה ועסיסית מהשווארמיה ממש ממול לבית הקפה הזה שזה צולם. אני אוכלת רק שווארמה. בלי טחינה, בלי סלט, בלי כרוב, בלי כלום. אגב, זה דבר שגורם לחנק ושיעול בסופו של דבר, אם אתה אוכל בלי טחינה. בוא נגיד, כל הסיפור מתחיל מזה שהזמנתי שווארמה יבשה כמו שתמיד אני מזמינה, בלי שום דבר רטוב".

בתום ההבהרה, שווה לקחת צעד אחורה ולבחון את הסיטואציה. ראשית: מה מוביל מנחה בעלת ותק לטחון שווארמה בשידור? האם יום הצילומים החל עשר שעות לפני כן? האם לא היו הזדמנויות אחרות להתרעננות? או שבסך הכל מתועד כאן רגע אנושי של הרכנת ראש ידועה מראש בפני כוחה של פחמימה יבשה עם בשר? כך או כך, דקה 0:14 בסרטון חושפת את הטעות הפטאלית של שרוף: לרגע אחד היא מציצה אחורה לכיוון אדם אקראי שהוזמן לבצע בשידור יצירה של פריד אל־אטרש (בישיבה בשולחן במאפיה), ומאבדת ריכוז – מספיק כדי לשלח פיסה זעירה של מזון במורד קנה הנשימה שלה. מרגע זה, הדבר שמעורר השתאות יותר מכל הוא הבחירות של הבמאי והצלם: במשך שניות ארוכות הפריים נותר סטטי, עם שרוף משמאל, נאבקת על חייה. לאחר מכן, המצלמה מתקרבת, כך שנדמה ששרוף תוצא מהפריים כדי לקבל קצת זמן התאוששות הכרחי, אך לא. היא נעצרת באמצע הדרך ומתמקדת בפניהם של שלושת היושבים לשולחן, ובהם שרוף המשתנקת. כי ככה זה בערוץ 24, לא מבזבזים סרט צילום, אפילו בעידן הדיגיטלי.

2. מלטדאון בירושלים

קשה לגשת לתיאור של רגע כה קאנוני במורשת השידור הישראלי. יש בו הכל, עד כדי כך שנראה שהוא יכול לענות על הקריטריונים של "בילדונגזרומן", נראטיב שבו הגיבורה עוברת תהליך רוחני משמעותי. שרוף, גיבורת חיינו, אכן מתפרקת, ואז לא ממש בונה את עצמה מחדש, אבל בכל זאת – תהליך. זה מתחיל בנזיפה בישישה סוררת שאומרת "איכס" על מצעד הגאווה, ממשיך בניסיון של שרוף לשדך בין שני גימלאים (כולל שידול אגרסיבי לנשיקה בלחי) ומתעצם כשדורכים עליה. ברגע זה – שנייה לפני המלטדאון הגדול – שווה לציין לזכותה של שרוף שקדם לו יום צילומים ממושך בשמש הירושלמית הקופחת ("ארבע שעות עברו לי ככה", היא משקרת). ואז זה מגיע, וזה מכמיר לב: שרוף גוערת בילדים שמתקשים להיזכר למי הם אמורים למסור ד"ש בשידור חי ("ילד! נו!!! או, זה מה שרציתי! הלאה!").

3. בולעת זבובים ויתושים

צוות הקשבים הנאמן של "מה נסגר" שוב הציל את היום וחצב מתכת יקרה מתוך אתר הפסולת שהוא רצועת תוכניות הבוקר. בזכותם, גם מי שלא צופה בפאולה וליאון באופן אדוק יודע כעת שעינת שרוף בולעת זבובים ויתושים. כמו כל הדברים הטובים בעולם, הטריגר לגילוי החשוב הגיע בצורת הסבר מפי ד"ר גידי ציפורי, מנכ"ל המכון הישראלי לאיכות ובטיחות המזון, בדבר הסכנות שבזבובי הזבל (דקה 11:45). "אני חיה את זה!", קוטעת אותו שרוף, אישה שכולה איד. "אתה לא יודע כמה פעמים ב'פני מלאךךךך', בזה? יתוש נכנס ואני בולעת אותו". וכך אנו למדים שכל בעיה בעולם היא בעיה של עינת שרוף. האם זה נובע מאמפתיה או מנרקסיזם? לעולם לא נדע. 

הולכת עם האמת שלה. (צילום מסך: "מה נסגר")

4. שרה עם רני רהב ושרון גל

בואו לא נכבס מילים: מדובר במגזורד – רני רהב, שרון גל ועינת שרוף. ומה הדבר הכי טוב שמגזורד יכול לעשות? לשיר את "יש לי יום יום חג", כמובן. דקה 3:51, לרווחת הציבור. 

מגזורד ציוני. (צילום מסך: "מה נסגר")

5. משחקת ב"אבודים באסיה"

עינת שרוף לא כאן רק כדי לבלוע בורקסים ויתושים. למען האמת ובלי ציניות, מדובר באישה ורסטילית שמצליחה לגלם תפקיד דרמטי בסדרה לא מוערכת מספיק בצורה מעוררת הערכה. ב"אבודים באסיה" שרוף מגלמת את אפרת, אשתו של אדי וקסלר (צחי גראד), קרייריסטית אימפולסיבית וכוחנית שעושה דברים ש"את לא מאמינה שאשה נורמלית תעשה", כדבריה של שרוף. אפרת נכנסת לעסקי הנדל"ן וממיטה חורבן על כל המשפחה, ועל הדרך אומרת הרבה פעמים "כסאמאמק". נאום מכירה מעורר השראה עם ציטוט של קנדינסקי בדקה 8:21.

אם נצטט. (צילום מסך: "אבודים באסיה")

6. שרה "הבנות שולטות", שיר הפתיחה של גולסטאריות

 חיפוש מהיר בגוגל של מילות השיר לא מעלה דבר. האם משום שמדובר ביצירה לא מוערכת שעברה מתחת לרדאר, או בגלל שהוא פח? איש אינו יודע. עקשנים ימצאו את המילים בקטע מהתוכנית שבו עינת מבצעת את השיר, ומודה: "ברגע שיש לי קהל, האנרגיות עולות". מה היא סחה. ניכר מאוד ששנים של גנקי הרגילו את שרוף לרקוד כאילו איש אינו מסתכל (ייתכן מאוד), גם בחדר קטן מאוד עם מעט אנשים. סבבה לה.