אגדה אורבנית: ניצן הורוביץ מדבר עירוניות בתוכנית חדשה

לפני חמש שנים, בבחירות המוניציפליות האחרונות, ניצן הורוביץ כמעט עשה זאת. כלומר, הוא לכל הפחות עשה זאת טוב יותר ממתחריו האחרים של חולדאי במרוצת השנים. אף על פי כן מדובר בעובדה שנוטים לשכוח, שהרי תחת הרצף הנמשך מאליו של שנות חולדאי, המשתכן בממלכה הנמצאת כאילו מעבר לזמן, קל להטביע את קמפיין מרצ ההוא בתהום הנשייה, עם עיר לכולנו של דב חנין וכמה אחרים מוצלחים פחות. חולדאי גרף 53 אחוז, הורוביץ 15 אחוז פחות. היום הראשון מתמודד בביטחון יחסי על בחירתו לקדנציה חמישית; השני, שעוד לא אמר נואש בכל הנוגע לענייני הדיומא העירוניים, משיק תוכנית רדיו ופודקאסט בכאן – "איך עושים עיר טובה" – שתעסוק בעירוניות על שלל צדדיה: אדריכלות, תחבורה, תרבות וכדומה. להשפיע, הוא גורס, אפשר גם בדרכים אחרות.

"מראשית הפעילות שלי עסקתי בעירוניות, כי זה התחום הכי מוזנח ובה בעת הכי חשוב", אומר הורוביץ. "אין לבן אדם הממוצע הרבה דברים גורליים יותר מאשר הדירה שהוא קונה. עבור רוב הישראלים, המיליונים שהם שמים בדירה תהיה העסקה הגדולה ביותר שהם יעשו בחיים שלהם. אבל כמה באמת הממשלה, הכנסת והעיריות משקיעות בכך שלאדם שרוכש את הדירה יהיו שירותים בקרבת הבית? חושבים אמנם על הדירה עצמה, אבל לא על איך שנראית השכונה, על אילו שירותים יהיו בה, מה יאפיין את הרוח ואת האופי שלה. מכיוון שישראל היא מדינה קטנה ושטח הבנייה פה הוא מהצפופים בעולם, חשוב שכשבונים – שיעשו זאת נכון. שגיאות בתחום הן לדורות – שכונות שבונים אותן היום ויתקעו אותנו בפקקים לשנים רבות, ושלעולם לא תהיה בהם אווירה קהילתית אמיתית".

עוד כתבות מעניינות:

הסקר העירוני הגדול – כבר הצבעתם?
המועמדים לראשות העיר עונים על השאלות הכי בוערות
מה יהיה עם האופניים החשמליים בתל אביב?

ניצן הורוביץ (צילום: איליה מלניקוב)

יש סיכוי שבעתיד תתמודד בשנית על ראשות העיר כדי לקדם את האג'נדה הזו?

"סיכוי תמיד יש, אנחנו אחרי הכל עוד צעירים. אבל במקביל אני סבור שיש הרבה דרכים להשפיע. תקשורת זו דרך חשובה. עשיתי כמה סרטים בנושא עירוניות, אני משוחח דרך קבע עם ראשי ערים, והדברים הללו בהחלט משתנים. ראש עיר שישמע את הביקורת הזו כבר לא ייפול על הרצפה בתדהמה".

אתה מאמין שיש בקמפיין הנוכחי מועמדים שמשקיעים בזה מחשבה?

"לצערי אין אמירות בולטות של המועמדים המובילים על עקרונות עירוניים נכונים. השיח לא נוגע במהויות ובמדיניות התכנון לעומק. נכון, אלה דברים מורכבים, אבל בסך הכל אם מסבירים אותם כמו שצריך – כולם יכולים להבין אותם. הרבה תל אביבים מודעים לבעיית התחבורה בעיר, כמו גם להיעדר שטחים ירוקים ולזיהום. הבעיה היא שמדובר בנושאים שבהם צריך להתמודד מול בעלי האינטרסים. לא טוב שעיר תהיה רק לעשירים, ובתכנון נכון אפשר לייצר תמהיל של אנשים. תפקיד של ראש עיר אינו מסתכם רק בלהיות מנהל אלא גם בלהתוות חזון מסוים לעיר ולקהילה. לפי זה אני מסתכל על האנשים ועל הרשימות. בונים כאן שכונות חדשות בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. זה לא פרויקט שאפשר לשנות אחרי שנתיים. לדעתי, אם מסתכלים על התמונה הכוללת, המתמודדים הבולטים הפעם לא מבטאים את החזון הזה, וחבל".

שדה דב לעשירים בלבד

העיתוי לעליית התוכנית, כמובן, לא מקרי – אך לא רק בשל הבחירות המוניציפליות. "כבר כמה שנים שיש יותר אנשים שגרים בערים מאשר ביישובים אחרים, וזו הפעם הראשונה שמצב כזה מתרחש בתולדות האנושות", אומר הורוביץ. "בישראל המגמה הזו באה לכדי ביטוי משמעותי יותר. יותר מ־90 אחוז מהישראלים גרים ביישובים עירוניים. הסוגיה של עיר ועירוניות היא קריטית". בהקשר זה יש לציין שגם באקדמיה, זה כמה שנים, חקר התכנון והתרבות האורבניים הוא תחום משגשג, הנתפס בעיני רבים כמפלט הטומן בחובו גם חשיבות פוליטית וגם זיקה למדעי הרוח והחברה. במילים פשוטות יותר, מעין הכשרה מחודשת של הדיסציפלינות הנ"ל תוך התאמתן למגמות גלובליות עכשוויות.

"הייתי אומר שיש שני אתגרים עיקריים שעמם ערים בכל העולם מתמודדות", אומר הורוביץ. "הסיפור של התחבורה מתפוצץ לנו בפנים עקב התלות ברכב הפרטי. זו בעיה שניכרת בתחבורה הציבורית, בתאונות הדרכים, אופניים חשמליים, פקקים בשבת וכדומה. הדבר השני הוא קצב בינוי מסיבי, שהופך את כל הסוגיות הללו לקריטיות. יש היום ערים בעולם שמכפילות את עצמן, והשאלה היא איך עושים את זה נכון. כלומר, איך לוקחים בחשבון את האדם שייכנס לדירה ושיהיה לו צורך במקום עבודה, בשירותים עירוניים ובמוסדות קהילתיים.

"לכן בכל תוכנית יש לנו שני אורחים – אחד מהעולמות הנחשבים לגבוהים יותר, כראש עיר, פרופסור או מומחה לסוגיה מסוימת, ושני מהשטח. לדוגמה, בפרק על התחבורה הבאנו מומחה לתחבורה וגם נהג אוטובוס, מישהו שרואה את הדברים ביומיום. אלה שנים מכריעות, ובהתחשב בכך שהכוח הדומיננטי הוא האינטרס הכלכלי של קבלנים ויזמים – יש הזנחה מצערת של חשיבה על המכלול העירוני. השיקולים המרכזיים הם לא שימושי התושבים, חינוך או נגישות, אלא כמה רווח קבלנים עושים".

איך זה בא לידי ביטוי בתל אביב?

"בשכונות החדשות שבאזור שדה דב. היקפי הבנייה הם בסדר גודל של עיר חדשה, אבל זה לא נעשה כמו שצריך לפי כללי העירוניות הנכונים. הכל מצריך רכב פרטי. מי שרוצה להגיע מהשכונות הללו לאוניברסיטת תל אביב, מוסד שנמצא ממש לא רחוק משם, יהיה צריך להגיע ברכב פרטי. השכונות לא תוכננו טוב מבחינת הטובה הציבורית והתמהיל של התושבים. זה פספוס. אולי אם אתה עשיר מאוד תוכל למצוא את עצמך שם, אבל זה לא מיועד לכל תא משפחתי.

הדמייה של תכנית העירייה לשדה דב (בר לוי דיין אדריכלים ומתכנני ערים)

"אנחנו דואגים להביא בכל פרק דוגמאות לדברים שאפשר לעשות נכון. כשבאמסטרדם בנו שכונה חדשה, עשו לפני הבניין את הקו של הרכבת התחתית כדי לחבר את השכונה לעיר. גם בתל אביב יש דוגמאות למקומות שבהם דברים עובדים נכון. לדוגמה, היום אנחנו יודעים שקניונים עם רשתות גדולות מתחילים להיקלע לבעיות, גם כי אנשים מחפשים את העסקים הקטנים. בדיזנגוף סנטר יש מדיניות של עידוד חנויות קטנות, והקניון הזה באמת מצליח. ערים מבינות שרחובות עם חנויות הם רחובות נעימים יותר. אותו דבר בנוגע לדירות. כשאני התמודדתי, אמרתי שהעירייה צריכה להיות מעורבת במה שקורה בשוק הזה כי גם לעירייה יש קרקעות, ויש לה יכולת בהקמה ושיווק דיור בר השגה. העניין הוא פשוט תפיסת העולם שממנה באים – אם נקודת המוצא היא שכל התושבים שווים, ולכולם מגיע יחס ראוי, אז יש תכנון נכון".

"איך עושים עיר טובה", ימי חמישי 16:00, כאן תרבות 104.3FM ו־105.3FM ובאתר kan.org.il