לקראת הבחירות לעירייה: ציפי ברנד פרנק עונה על השאלות שלכם

האם יש לך תוכניות לקידום דיור בר השגה ואם כן, מהן?

אפעל לביצוע החלטה שלפיה בכל תוכנית שכוללת יותר מ־200 יחידות דיור יוקצו 10 אחוז מהדירות לדיור בהישג יד, כפי שתוכנית המתאר מאפשרת לעירייה לקבוע.
כמו כן, לתפיסתי מינהל ההנדסה לא צריך לאפשר הקלות ליזמים בנושא שטחי הבנייה ומספר הדירות בלי שאלו יקצו שטח או שווי כספי שיופנה לקרן ייעודית לדיור בהישג יד.

שטחים ציבוריים בבעלות העירייה הם משאב של כולנו ולכן כל שטח כזה שמיועד למגורים – חובה לייצר בו תמהיל שיכלול בתוכו דיור בר השגה. בכל פעם שמעניקים ליזמים זכויות בנייה לגובה ומאפשרים להם לבנות מגדלים צריך ואפשר לחייב אותם לספק בתמורה תמהיל כזה או אחר של דיור ציבורי.

עירייה בראשותי תפעל לכך שתתבצע בנייה מרקמית יעילה, הן במגרשים הפרטיים ובמגרשי מדינה בעיר. הכוונה היא לבנייה של בניינים בגובה שלא יעלה על תשע קומות עם דירות של שניים־שלושה חדרים ובשילוב פעילות ציבורית או מסחרית בקומת הקרקע. יש אינסוף מחקרים שמוכיחים כי בנייה כזו יכולה לייצר צפיפות וכמות דירות זהות לזו של מגדלים, עם תחזוקה ובנייה זולות יותר. בנייה מסוג זה תאפשר בהכרח מגוון דירות במחירים שפויים יותר, גם בלי שאלו יוגדרו "דירות בהישג יד".

מהי לדעתך הבעיה הכי גדולה בעיר עכשיו ואיך את מתכננת לפתור אותה?

הבעיה הראשונה היא שהעירייה פועלת כחברה עסקית שמטרתה צבירת הון ולא פועלת לשרת את תושביה. בעיה נוספת היא התחנה המרכזית, שעליה אפרט בהמשך.

איך תקדמי שבילי אופניים נוחים בכל העיר?

בעיר שטוחה כמו תל אביב צריך לעודד צמצום רכבים פרטיים על ידי מעבר לאופניים, אבל הדבר דורש תשתית של שבילי אופניים אמיתיים ולא כאלה שמצוירים על המדרכות. שבילי האופניים צריכים להיות במפלס גובה נפרד מהמדרכה באופן מוגן מפני מכוניות. עשרות המיליונים שהשקיעה העירייה בשיפוץ אבן גבירול והקמת שביל אופניים כל כך לא תקני הם עוול לעיר ולתושבים. בכל מקום שבו יש שביל על המדרכה הייתי מורידה אותו.

מה בנוגע לחנייה? מה התכנית שלך לשנים הבאות?

אין פתרון קסם לחנייה – העיר מצטופפת. על העירייה לעזור בפתרונות לתושבי העיר על מנת שישתמשו כמה שפחות ברכבים פרטיים, תוך הבנה שכל עוד אין תחבורה ציבורית בשבת – לא תעלם הבעלות על הרכב הפרטי. לפיכך העירייה צריכה לפעול בין היתר להגביל את כניסת היומיומיים לעיר באמצעות רכבים פרטיים; להשקיע בתחבורה ציבורית בתוך העיר כולל בשבתות (כפי שהעירייה ידעה להשקיע באוטותל ותל-אופן); לאפשר לתושבים חנייה בלילה בחניונים של מוסדות ציבור; לשמור על בטיחות מדרכות העיר כדי לעודד הליכה רגלית; להכפיל את ההשקעה בסלילת שבילי אופניים; ולוודא שהשירותים הציבוריים והעירוניים בכל שכונה נמצאים במרחק סביר שלא מצריך שימוש ברכב.

כמו כן, על העירייה להקשות את מדיניות החנייה לבאים מבחוץ. לדוגמא, באמצעות שמירת מכסות בחניוני אחוזות החוף לתושבים ותושבות בלבד. בנוסף, על העירייה לעשות מבצע רענון ולבטל את תווי החנייה שאינם של תושבי העיר – מדובר באלפים.

מה עם כמות המירוצים המוגזמת שסותמת את העיר בימי שישי?

אני מכירה את הכעס של תל אביבים על המירוצים וחייבת וידוי: אני אוהבת את המירוצים ואוהבת כשהעיר קצת חסומה בפני רכבים פרטיים. עם זאת, בתור חברת המועצה היחידה שנלחמה על הפעלת מערכת החינוך בימי מירוץ, ברור לי שצריך לוודא שהאירועים האלו לא מפריעים לתפקוד העיר.

מה תעשו כדי לפתור את בעיית התחנה המרכזית החדשה (שמיקומה הנוכחי מזהם ופוגע בתושבים)?

ביום הראשון בתפקיד אקבע פגישה עם שר התחבורה ישראל כץ ואפעל למען מתווה שיעביר את התחנה למתחם הלוגיסטי של העירייה בצומת חולון. חוץ מאדישות של ראש העיר, אף אחד לא יודע להסביר לי למה זה לא קרה עד עכשיו. התחנה המרכזית החדשה היא המפגע הכי גדול בעיר. מכל המובנים והבחינות הוא גם מזהם וגם יוצר סביבה לא בטוחה. זו טעות היסטורית ענקית שחייבים לתקן. המצב כמו שהוא היום לא יכול להימשך. אני מודעת לריבוי הבעלויות במבנה התחנה אבל אני משוכנעת שגם רוב הבעלים של החנויות הנטושות היו שמחים לראות שינוי ייעוד. אני מציעה להרוס את התחנה ולבנות שכונת מגורים במקומה.

האם תקדמי מיסוי כניסת כלי רכב לעיר?

כן. הדבר נעשה בערים מרכזיות בעולם, כמו לונדון, ובאזורים עמוסים צריך לאסור כניסת מכוניות ולגבות היטל.

איך תילחמי בהפיכתה של תל אביב לעיר לעשירים בלבד?

בכל תכנית בנייה של יותר מ-200 יחידות דיור שמקודמת בעיר יוקצו כ-10 אחוז לדיור בר השגה. צריך להשקיע משאבים בתשתיות בשכונות הדרומיות – תאורה, ביוב, מדרכות. כמו כן, אגדיל את ההשקעה בחינוך הציבורי בעיר, המהווה את הנטל השני בגודלו על התושבים. וחשוב מכל, אשתף את התושבים בשינויים העומדים להתרחש בשכונות עוד בשלבי התכנון. לדוגמא, הכוונה לבנות את מרכז בת שבע בתחנה, בין אם מדובר בדבר טוב או רע, לא יכולה להיות החלטה שמתקבלת בקומה ה-12 של בניין העירייה. זה צריך להיעשות בשיתוף התושבים ותוך בדיקה אם זה עונה על הצרכים שלהם.

איך מורידים את עלות המחייה בתל אביב?

זה אחד היעדים הכי חשובים לטעמי. אני מאמינה שבאמצעות תכנית עבודה מסודרת לבנייה שפויה, שחלקה ציבורית, תוך יצירת אפשרות לשכירות הוגנת ובטוחה, נוכל להחזיר לצעירים את האפשרות לגור בתל אביב ולהבטיח שגם קהילות שאינן עשירות תוכלנה לגור בתל אביב-יפו.

למה אין פיקוח על מחירי ותנאי השכירות בעיר?

כמו שצריך לפעול לטובת דיור בר השגה, במיוחד כאשר מדובר על קרקעות עירוניות, כך צריך לחתור לאפשרויות עירוניות של שכירויות לטווח ארוך בתוכניות שהן על קרקע עירונית או מרובות ביחידות דיור. כמו כן, יש צורך לבדוק את מדיניות העירייה כלפיAirbnb עסקי והשלכותיו על שוק השכירות ולהפסיק את עצימת העין מהפיכת עשרות דירות בעיר למלונות דה פקטו. מדובר על דירות שבאופן קבוע אינן נמצאות בשוק השכירות ולא משלמות מסים וארנונה כנדרש. במקום זה אנחנו מקבלים בנייני רפאים לאורך רחובות מרכזיים בעיר, תופעה שגורמת לעיר נזק כלכלי וחברתי גדול. הפתרון צריך לכלול גם עידוד משכירים לשכירות הוגנת, שפויה וארוכת טווח.

האם יש סיכוי להתחשבות גדולה יותר בשעות ההפרדה בבריכות לדתיים? כיום ישנה הפרדה של שעה בשבוע בשעות הלילה.

צריך להתחשב בכולם. כאישה חילונית אני לא מכירה את הבעיה, אבל אשמח לבחון את הנושא. העיר הזאת שייכת למגוון קהילות, וצריך לדאוג להבטיח שתישאר כזו.

מה יהיה עם דרום תל אביב?

דרום העיר הוא העתיד שלנו. שם פוטנציאל הדיור והבנייה הגדול, שם הצורך להשקיע בחינוך, ושם היכולת להראות שתל אביב יכולה להישאר אנושית ולהצטופף מבלי להדיר את התושבים הוותיקים שלה ואת הקהילה הזרה. יש הרבה מה לעשות בשיקום השכונות – זה מתחיל בתשתיות, בהוספת תאורה בלילה להגברת תחושת הביטחון ובניקוז הביוב. אבל צריך למנוע ג'נטריפיקציה, כלומר למנוע מצב שבו תושבים ותיקים נאלצים לעזוב את השכונות ולא יכולים לגור בהן בגלל כניסת הון ויזמים. כשהעירייה מחלקת מלגות לסטודנטים לבוא לגור בשכונות הדרומיות היא הייתה יכולה במקום זאת לחלק את אותן המלגות ל"בנים ממשיכים" ולטפח את השכונה על ידי עידוד אלה שנולדו בה וחיו בה לחזור אליה. בנוגע להקצאת כספים ליוזמות שונות, עדיף להקצות כספים עירוניים ליוזמות של תושבים מקומיים מאשר ליוזמות חיצוניות שבאות "להציל" לכאורה את השכונה.

מה התוכנית שלך לגבי שיפור מוסדות החינוך הפורמלי בדרום העיר ויפו?

אין לי עדיין תוכנית מלאה בנושא הזה. אני חושבת שבראש ובראשונה חייבים לעודד חינוך ציבורי חזק, בין היתר הקמת תיכון עיוני גם בדרום העיר. יפו צריכה רפורמה, עם תוכנית פעולה, מטרות והצבת יעדים. אחת הבעיות של יפו היא ריבוי בתי הספר הייחודיים והפרטיים. מצד אחד יש המון אוכלוסיות שונות שרוצים לתת מקום לכולם ומצד שני כל מי שבעל יכולת כלכלית הולך לבית ספר פרטי שתואם את הנישה שלו. הבסיס לקהילה היא החינוך הציבורי, זה מאוד חסר ביפו וזה מה שמעיב על בניית קהילה.

מה לדעתך הדבר שהכי חסר לתל אביבים בעירם?

אני לא יכולה לדבר בשם כולם, אבל לי חסר שקט מדי פעם. אולי זה בגלל שיש לי ילדים? חסרים גם תחושת ביטחון על המדרכות, צל טבע עירוני, ושותפות התושבים בהחלטות הנוגעות לעתיד שכונתם.

מתי תהיה תחבורה ציבורית בשבת?

מחר יכולה וצריכה להיות תחבורה ציבורית בשבת, בשכונות ובמקומות שזה מתאים לאופי האוכלוסייה והפעילות. כפי שהעירייה מסבסדת חברות השכרה של אופניים וכלי רכב שפועלות בשבת, כך היא יכולה לסבסד ולתמוך במיזמים שמאפשרים תחבורה ציבורית בשבת. נפעל בשירות העירייה להקצות כספים למיניבוסים פעם בשעה בשבת למקומות אסטרטגיים עד שישתנה המצב במדינה.

מה תעשי כדי למנוע את הרצח הבא של אישה ביפו?

זאת שאלה מורכבת והפתרון לה אינו מיידי. הבעיה המרכזית היא שלפי קולות התושבים אין משילות ביפו. רק כשיש דגל אדום מופיעה העירייה או המשטרה. לעירייה כגוף מתאם יש את כוח האדם, הידע והמשאבים לקחת אחריות ולהפוך את נושא המוגנות של נשים ביפו לפרויקט דגל עירוני. הפתרון יכול להיות פשוט כדוגמת הוספת לחצן מצוקה באפליקציה העירונית. המטרה היא לחבר בין הרווחה והמשטרה והדגש צריך להיות על העצמה נשית והחזרת המוגנות לנשים.

איך תקדמי את התיירות בעיר?

אם יש תחום אחד שאין לי לגביו ביקורת על רון חולדאי, זה תיירות. הוא עודד את התיירות, אולי אפילו יותר מדי – על חשבון תושבים. למזלו ולמזלנו יש לעיר אינספור מנועים תיירותיים, בעיקר היותה פלורליסטית ופתוחה. צריך לחשוב לא רק איך מעודדים תיירות, אלא גם איך היא לא פוגעת באיכות החיים של התושבים.

ברנד בעלת תואר במשפטים ותקשורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מילאה תפקידים שונים בתקשורת, בין היתר כמפיקה ברשת CBS האמריקאית. בשנים 1993־2001 עבדה בחברת החדשות של ערוץ 2 והייתה חלק מצוות ההקמה של הערוץ. בשנים 2003־2004 שימשה ככתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 10, וב־2003 הקימה את ברנדקום הפקות ליצירה דוקומנטרית. נבחרה למועצת עיריית תל אביב־יפו ב־2013, מכהנת כראש ועדת הביקורת וחברת אופוזיציה יחידה. ממובילות המאבק נגד תוכנית המגדלים בכיכר אתרים.