"כששמעתי שאיש העסקים הוא נוני מוזס, הלסת ממש נשמטה לי"

גיא פלג הוא האיש שבלעדיו לא היינו יודעים על יחסי ביבי־נוני. אנשי השנה של טיים אאוט תל אביב 2017

גיא פלג. צילום: איליה מלניקוב
גיא פלג. צילום: איליה מלניקוב
28 בדצמבר 2017

גיא פלג

כתב חדשות 2, בן 48

עד לפני שנה היה גיא פלג עוד עיתונאי משופשף בצוות חדשות 2. השנה, עם מקבץ החשיפות בפרשת 2000 (ובהן תמלילי ביבי־נוני), הפך פלג לדמות ציבורית לכל דבר, המספקת פעם אחר פעם תוכן מתחלף לשיחות הקולר במשרד, וזכה לחיקוי ב"ארץ נהדרת", ואפילו, במידה בלתי מבוטלת של כישרון, לחיקוי מצדו של ראש הממשלה בעצמו.

"אני מסכים שהשנה הייתה החשובה ביותר בקריירה שלי, אבל מבלי להישמע פומפוזי, אני סבור שהיא הייתה גם שנה מכוננת עבור התקשורת הישראלית בכלל", הוא אומר. "פרשת 2000, שעוד לא נחשפה במלואה, הציבה למול התקשורת הישראלית תמונת מראה בעייתית. לא עלה על דעתנו שבקרב שני אנשים שחשבנו עליהם כאויבים הגדולים ביותר יתגלה ערוץ חשאי מהסוג הזה".

>> לפרויקט המלא

עוד אנשים שעשו לנו את השנה:
זהבה גלאון ושולי מועלם
אהוד ברק
דורי בן ישראל
אבי בוסקילה
עמוס דב סילבר

השם "נוני מוזס" הצליח להפתיע גם כתב משפט מנוסה כמוך?

"במשך חודשים ארוכים ידענו שלצד פרשת 1000 יש פרשה נוספת, ושבמרכזה עומד איש עסקים. באופן אובססיבי, ואני בטוח שכך גם הקולגות והחברים שסביבי, עסקנו בניסיון לפענח מי הוא. עלו אינספור ספקולציות ובדקנו אינסוף אפשרויות לשמות, אך כששמעתי בפעם הראשונה שאיש העסקים הוא נוני מוזס, הלסת ממש נשמטה לי".

אבל נראה שהתדהמה הזו נותרה בתוך בועת התקשורת. יש פער בין הדימוי של הפרשה בתקשורת לבין האדישות היחסית שמפגין חלק גדול מהציבור בישראל.

"מובן שיש פה סיפור ברנז'אי שקשור בקולגות או בחברים שלנו, אבל בכל הפרשות שאני מסקר אני מזהה פער בין העמדה המשפטית לבין השיח הציבורי. אני מרצה הרבה בארץ, אני נתקל בפער הזה, אבל אני חושב שבמקרה של פרשת 2000 פעל מהרגע הראשון ספין של ראש הממשלה, שניסה לצייר את השיחות כביטוי ליחסים לגיטימיים בין עיתונאי למקור. אבל ברור שבעוד השיח הרגיל בין עיתונאי ומקורות הוא משהו ברוח 'תן לי סיפור ואפרגן לך בקרדיט', כאן מוזס מבקש מראש הממשלה להפעיל את כוחו בבית המחוקקים כדי לסלק מהדרך מתחרים עסקיים. ברור שזה לא הקח ותן העיתונאי המוכר לנו".

אתה מרגיש בנוח עם החשיפה שקיבלת השנה, כולל החיקוי שלך ב"ארץ"?

"במקצוע שלנו החשיפה היא אבן שואבת לסיפורים אחרים. אנשים שמעוניינים להעביר סיפורים לתקשורת מחפשים אחר עיתונאי מוכר. יש להם יסוד להניח שניתן לסמוך עליו. במובן הזה החשיפה חשובה מאוד. לגבי 'ארץ נהדרת' – מסבירים לי שזו נקודת ציון בקריירה, אבל אני מוכרח לומר שכאדם שיש לו מידה של הומור עצמי לא צחקתי כשראיתי את החיקוי שלי. אולי הייתי אז מתוח מדי. בכל מקרה, בוא נגיד בעדינות שלזרחוביץ' יש דמויות שהוא עושה בכישרון רב יותר".

חשוב מכל, יש לך עוד משהו בקנה בשבילנו? אתה מאמין שגם בשנה הבאה תוכל לעמוד באותו סטנדרט?

"אחרי שפרסמתי את ההקלטות של משה קצב ואורלי רביבו חשבתי שזה שיא הקריירה שלי. כך גם אחרי שפרסמתי שאהוד אולמרט עומד להיחקר בפרשה חדשה. ובתיק 2000, אני זוכר את השידור הדרמטי בדסק, שבו הייתי בטוח שזה רגע השיא הקריירה. אני תמיד מקווה ותמיד שמח להפתיע את עצמי. לצד זאת אני יכול להגיד שיש סיפור שאנחנו עובדים עליו כבר חודשים, ואם הוא יבשיל בימים הקרובים יש לו פוטנציאל להסעיר את הציבור בישראל".