"זנות היא אונס של נשים חסרות ישע תחת מסווה דק של החלפת כסף"

זהבה גלאון ושולי מועלם־רפאלי

ראשת מרצ וחברת כנסת מהבית היהודי

"רק העברנו את החוק להפללת לקוחות זנות ומיד עברה הצ"ח ירושלים של שולי מועלם־רפאלי שמבקשת לסנדל כל סיכוי להסדר, שלא אחשוב לרגע שהיא מושלמת".

כך צייצה יו"ר מרצ זהבה גלאון בחודש יולי האחרון, זמן קצר לאחר שחוק הפללת לצרכני הזנות שאותו יזמה עם ח"כ שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי) עבר בקריאה טרומית. ייתכן שגלאון, שיזמה את החוק לראשונה עוד בשנת 2008, לא ציפתה שהוא יזכה לחיים חדשים, ועוד עם שותפה כל כך מפתיעה, אבל העולם משתנה ובישראל של 2018 מתעוררת הבנה שלפיה נשים – גם אם הם שונות מאוד – צריכות לחבור זו לזו במטרה ליצור מציאות טובה יותר.

"קרה משהו ייחודי בכנסת הזאת", אומרת גלאון, "חברתי לשולי, שזה לא מובן מאליו כי אנחנו כל כך חלוקות פוליטית, אבל בנושא הזה הבנו שאנחנו מדברות על הצלת נפשות. הפעילות שלנו משמעותית מפני שהיא קיבלה את הגיבוי של שרת המשפטים איילת שקד, שעשתה סיור במוקדי זנות וראתה דברים מקרוב".

>> לפרויקט המלא

עוד אנשים שעשו לנו את השנה:
אהוד ברק
גיא פלג
דורי בן ישראל
אבי בוסקילה

זהבה גלאון. צילום: איליה מלניקוב

"הסיורים שעשינו בשטח היו משני מציאות", מסכימה מועלם. "ראינו שם חבר'ה צעירים שהחיים הקשים שלהם הובילו אותם לזנות. בביקור שלנו בסלעית שמענו נשים עם תיאורים קשים ביותר שסיפרו איך הן נחלצו והאמירה הכי החשובה שלהן הייתה שכשהן היו בזנות גם הן חשבו שהחוק בעייתי, אבל כיום הן מתייחסות אליו כאל חבל הצלה".

"זנות אינה פרנסה", מוסיפה גלאון, "היא מונעת על ידי עולם הפשע. מדובר באונס של נשים חסרות ישע תחת מסווה דק של החלפת כסף. על ידי הפללת לקוחות אנו מעבירות מסר חד משמעי שלפיו גוף האישה הוא לא מוצר צריכה".

מועלם וגלאון נחרצות ואופטימיות, אף שההיסטוריה של הצעת החוק אינה פשוטה, בלשון המעטה. כשגלאון הניחה לראשונה את ההצעה על שולחן הכנסת ה־17, היא אפילו לא עלתה לדיון. השנה אמנם הייתה 2008, אבל עד אז איש לא התייחס בישראל לזנאים כמי שיש להטיל עליהם את האחריות לקורבנות שגובה מעגל הזנות. אף שצוות בין משרדי מיוחד כונס כדי לגבש מידע לדיון בהצעה, עבודתו הוקפאה ולא הספיקה להתחדש לפני פיזור הממשלה. שנתיים לאחר מכן ח"כ אורית זוארץ (קדימה) העלתה שוב את ההצעה, וזו עברה בקריאה טרומית בשנת 2012 במליאה ומאוחר יותר בוועדת השרים. עם זאת, היא נתקעה בוועדת חוק ומשפט שהייתה אמורה לדון בה והכנסת שוב פוזרה.

שולי מועלם. צילום: איליה מלניקוב

גם כעת, לאחר שהחוק עבר בקריאה טרומית בתמיכתם של 74 ח"כים, ישנם סימנים מדאיגים המזכירים את הסחבת שגרמה להתנדפות החוק כבר פעמיים – חוק שאם יעבור, יוכל לסייע לכ־12 אלף איש הלכודים במעגל הזנות, על פי נתונים של משרדי הרווחה וביטחון הפנים משנת 2014 (המספר האמיתי, מעריכים מומחים, גבוה יותר). מאז חודש יולי מצוי החוק בדיון בוועדה בין משרדית שכבר הייתה אמורה להציג את מסקנותיה אך דוחה את המועד שוב ושוב. "קשה להם להבין מה יהיה עם זה", אומרת מועלם. עם זאת, כמו גלאון, היא משוכנעת שהפעם זה יהיה אחרת: "יש חמישה משרדים שברור שהם תומכים בהצעה", היא אומרת, ומונה את משרד המשפטים, הרווחה, האוצר, החינוך וביטחון הפנים. "גם ראש הממשלה הביע את תמיכתו ונתן לי את ברכתו באופן אישי", היא מוסיפה.

מועלם וגלאון מוסיפות ומדגישות את צדה השני של הצעת החוק, שמלבד הפללת הצרכנים מציעה גם שיקום לנשים שייחלצו מהמעגל. "מדובר בסל שיקום נרחב לנשים שורדות, שמתבסס על המודל של סל שיקום לנשים מוכות", אומרת גלאון, "הן תוכלנה ללמוד מקצוע ולקבל שיקום פסיכולוגי".

מועלם: "הסיכוי של החוק לעבור הפעם גבוה מאוד. ברור לחלוטין שזנות היא לא משהו שאנחנו רוצים להכיל אותו כמדינה. משמעות סל השיקום, הזרוע הנוספת של החוק, היא שהנשים שנמצאות כיום בעולם הזה הן באחריותנו. כציבור וכחברה במדינה יש לנו הזדמנות לאמירה דרמטית על הערכים שלנו ויש לנו הזדמנות פז לעשות תיקון".