"80 או 90 אחוז מהנשים שאני פוגשת במשמרת אני מכירה מהעבר שלי"
יעל אוחנונה, מנטורית במרפאת לוינסקי נגמלה מסמים קשים וחזרה כדי לעזור לאחרים. אנשי השנה 2017
יעל אוחנונה
מנטורית במרפאת לוינסקי, בת 48
"יום ראשון האחרון היה קשה", אומרת יעל אוחנונה המשמשת מנטורית במרפאת לוינסקי, "היה קר ולא היה לנשים לאן ללכת, אבל לא היה להן אכפת מה מזג האוויר ומה הולך. הן בטירוף של הסם".
עוד אנשים שעשו לנו את השנה:
רועי שוורץ-תיכון
מרים נאור
יעל גבירץ
עבור אוחנונה, בת 48 מתל אביב, יש ימים שבהם המפגש עם הנשים קשה במיוחד. "80 או 90 אחוז מהנשים שאני פוגשת במשמרת אני מכירה מהעבר שלי", היא אומרת. "אחרות נפטרו, חלקן עדיין באותו סטטוס. אני מושכת אותן אליי עם חיוך ועם חיבה. יש בי הרבה חום ואהבה, אני מחבקת ומלטפת אותן וזה לא מזיז לי. אני לא מפחדת או נגעלת. אני מפתחת שיחה ורואה אם מישהי מכונסת, אם היא השתמשה. אני מציעה כוס תה חם, סנדוויץ', בדיקות או קונדומים. לפעמים מישהי מבקשת גמילה או עובדת סוציאלית".
ב־20 בינואר היא תחגוג 12 שנים ליציאה מהסמים הקשים, "בת מצווש", כפי שהיא קוראת לזה. לדבריה עוד כשהייתה משתמשת היא חלמה לעבוד במרפאה. "הם היחידים שעבורם הנשים בזנות והמכורות לא היו שקופות", היא מסבירה. "אמרתי לעצמי אז שאם אלוהים אוהב אותי ואם אני אעלה על הדרך לניקיון, אני רוצה לעזור למכורות".
אחרי שלוש שנים שבהן נכנסה לגמילה ויצאה ממנה – נפל לה האסימון. "האדם שניהל אז את מרכז הגמילה בית חם כבר הכיר אותי ושאל אותי: 'תגידי, את לא רוצה להפסיק להיות פראיירית של מרכזי גמילה? תני לזה שנה. מקסימום תחזרי. הסוחרים יישארו אותם סוחרים והרחוב יישאר אותו הרחוב'. פתאום הבנתי. עד אז חשבתי שגמילה זה רק לעבור את הקריז. חשבתי שיש לי בעיית סמים, אבל הייתה לי בעיית חיים. נתתי לעצמי צ'אנס".
את תחילת דרכה כמנטורית עשתה בארגון סלעית, לאחר מכן למדה הדרכה למתמכרים בבית ברל ובמקביל עבדה במרכז גמילה. "תוך כדי זה נפתח לי התיאבון ללימודים יותר גבוהים", היא אומרת על הסיבה שבגללה נרשמה ללימודי קרימנולוגיה. "בהתחלה ירד לי הביטחון כי רוב הסטודנטים היו בגיל 20 ואני כבר הייתי בת 40 פלוס". למרות חוסר הביטחון לפעמים היא מצאה את עצמה מתקנת את המרצה שלא כל כך הבין איך הדברים עובדים ממקום המבטחים שלו באקדמיה.
את ציון הדרך שלה, 12 שנים של ניקיון, היא תחגוג בקרוב ב־NA (מכורים אנונימיים). "אני אדבר שם על סיפור חיי ומה עשיתי בכל 12 השנים האלה. אני מקווה לתת תקווה לחבר החדש שנמצא בימים הראשונים לגמילה", היא מספרת. "אני אומרת תמיד שאני באה לתת אבל לרוב אני מקבלת הרבה, כי עשיתי משהו למען מישהו".