"אף ילד לא מת השנה במחסני הילדים, וזה בגדר נס"

יעל גבירץ

מייסדת עמותת אליפלט, 63

אי שם בדרום תל אביב, הרחק מן העין הציבורית, מאות פעוטות מתקבצים בדירות "בייביסיטר" בתנאים שלפעמים מביאים למותם, בעת שהוריהם – מבקשי מקלט – עובדים מבוקר עד לילה. גם בישראל, שלא הייתה רוצה לראות בעצמה מדינת עולם שלישי, לא מתייצב איש להגנתם למעט אחדים, ובראשם עמותת אליפלט של יעל גבירץ, שבין פעילויותיה מפקחת ודואגת לפעוטות הנצורים במחסני הילדים.

גבירץ (63), עיתונאית "ידיעות אחרונות" לשעבר, נחשפה למצבם של ילדי הפליטים במסגרת עבודתה העיתונאית, עד שלא יכלה אלא לפרוש ולהקדיש עצמה לנושא במשרה מלאה. השם אליפלט ניתן לעמותה כחלק מההזדהות העקבית של גבירץ עם דמות האנטי גיבור, ועל רקע תיקון אישי המנציח את זכרו של אחיה הקטן שמת בלידה, יחד עם אמה, כשהייתה בת 8. השנה, תחת מתקפות אישיות מטעם קבוצות בריוניות, אליפלט משתכללת וממשיכה לסייע לילדי הפליטים בפתרונות בטיחותיים וחינוכיים, ולאחרונה גם זכתה בצל"ש מטעם ועדת הפרס "חירות־שוויון־אחווה" של הרפובליקה הצרפתית.

>> לפרויקט המלא

עוד אנשים שעשו לנו את השנה:
מרים נאור
זאב דגני
מועצת התלמידים של עירוני ד'

"אף ילד לא מת השנה במחסני הילדים, וזה בגדר נס", היא אומרת. "אבל יש אתגרים אחרים שהתעוררו לאחרונה: בעקבות חוק הפיקדון, שבמסגרתו כרבע מהמשכורת של מבקשי המקלט נלקחת לפיקדון לא ידוע, יש מחסור דרמטי במזון לתינוקות, ולמשפחות בכלל. נוסף על כך, יותר ויותר פעילים גזענים תוקפים את הילדים ברחובות. ילדים בני שנתיים עד 4, שנמצאים בדרכם עם המלווים שלנו מדי יום מגן הילדים העירוני למועדונים, מלווים בהטרדות ואיומים.

"אנחנו נאלצים לפעול ללא מספר טלפון גלוי. כל פעילות שלנו, גם הרצאות שנתרמו לנו ממקום ציבורי, כרוכה בהתפרעות בריונית. זה התעצם מאוד מאז שנתניהו ביקר באופן מתוקשר בדרום תל אביב וחיבק את אותה חבורה מסיתה, וכל עוד גורלם של הילדים ייתפס כמחלוקת פוליטית ולא כדרישה בסיסית לחמלה אנושית יש הרבה סיבות לדאגה. אני לא יכולה להעלות בדעתי שילדים קטנים ותינוקות יגורשו לאסונם, ושמדינת ישראל לא למדה דבר מהגירוש האומלל של הקהילה לדרום סודן שעלה במוות של ילדים".