"לצערי התקשורת לא יכולה לפצח כל פרשה והרבה פעמים אין לנו יכולת לפרסם"

שרון שפורר, עיתונאית חוקרת. הכתבה הראשונה ב"מקום הכי חם בגיהנום" הייתה זו שבה נחשפה פרשת קסטיאל. האנשים שעשו את 2017

שרון שפורר (צילום: איליה מלניקוב)
שרון שפורר (צילום: איליה מלניקוב)
28 בדצמבר 2017

 

שרון שפורר

עיתונאית חוקרת, בת 40

שרון שפורר (40) פרסמה בשנים האחרונות תחקירים מטלטלים במגוון תחומים – מסחר בנשים ועד התנהלות מוזיאון ישראל ולשכת עורכי הדין. הכתבה הראשונה שלה בגוף התקשורת העצמאי "המקום הכי חם בגיהנום" הייתה זו שבה נחשפה פרשת קסטיאל (שאותה חקרו במקביל גם כלי תקשורת נוספים).

"הכתבה על קסטיאל הייתה כתבה שלא התכוונתי לעסוק בה", היא מספרת, "אבל בעקבות הפוסט שכתבה עירד מרציאנו צייגר הגיע אליי מידע שכמה בעלי מועדונים הרחיקו את קסטיאל מהמקומות שלהם בגלל הטרדות. זה אפשר לי לפרסם את השם שלו, ואז התחילו לפנות אליי נשים זו אחרי זו".

>> לפרויקט המלא

עוד אנשים שעשו לנו את השנה: 
נרי ליבנה
אושרת קוטלר 
הנשים שהתלוננו נגד אלון קסטיאל

ומה קרה מאז?
"בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשיים האחרונים, מגיעות אליי המון פניות מצד נשים שהותקפו מינית או גברים שיודעים על סיפורים כאלה. לצערי התקשורת לא יכולה לפצח כל פרשה והרבה פעמים אין לנו יכולת לפרסם. אם האישה לא רוצה להיחשף ולעבור פוליגרף, או להתלונן במשטרה, אי אפשר לפרסם. במקרה של קסטיאל ובמקרה של עמנואל רוזן, המספר הגדול של הנשים הוא מה שאפשר את החשיפה".

מה את אומרת לכל הנשים שפונות אלייך?
"את רוב הנשים שפונות אליי אני מפנה קודם כל למאגר התוקפים מינית שפתחו שלומית הברון וגל שרגיל. זו יוזמה נהדרת, שקוראת לנשים ולגברים לדווח על התקיפה שעברו ולהזין את שם התוקף במאגר סודי שיש בו היום 2,500 תלונות על פגיעות מיניות. ברגע ששם עולה יותר מפעם אחת, הן פונות לנשים – לא מקשרות ביניהן – ומדווחות להן שיש עוד מישהי כמוהן. יש לזה כוח גדול כי ברגע שיותר מאישה אחת פונה למשטרה זה מקל את הקושי של מילה מול מילה. זה משהו שהרשויות לא השכילו לפתח ושתי הנשים האלה פיתחו בעצמן".

מהם הכשלים העיקריים במערכת?
"הכנסת היא זו שצריכה לדון בנושא הזה ברצינות ולחשוב איך לשנות את הטיפול בנפגעות, כמובן גם מצד הפרקליטות. בפרשת קסטיאל למשל רואים את חוסר היכולת שלה להגיע לכתב אישום בלי ללכת לגישור. איך אדם ש־15 נשים התלוננו נגדו במשטרה בסופו של דבר מגיע לגישור שבו הוא אמור להודות בניסיון אונס בלבד? ברור שיש בעיה מערכתית קשה. למערכת נוח להתעלם מהכמות. מצד אחד כל מקרה לגופו, אבל מצד שני אי אפשר להתעלם מהסדרתיות. בכתב האישום הנוכחי נגד קסטיאל נשארו חמישה מקרים. בהסדר הטיעון יהיו ארבעה. האישום החמור ביותר יהיה ניסיון אונס במקום אונס".

מה את מקווה שיקרה בשנה הבאה?
"גיליתי בשנה האחרונה שיש עומס נפשי שמתלווה לעיסוק הזה בתקיפות מיניות ושאני לא היחידה. חוות את זה עיתונאיות שמטפלות בפרשות האלה, עובדות סוציאליות, עובדות המרכז לנפגעות תקיפה מינית, כל אישה שכותבת בפייסביק ופונות אליה נשים אחרות… ויש קושי לעזור לכל הנפגעות. אני חושבת שצריך למצוא פתרון לדבר הזה שהוא קצת יותר מלמעלה".