חוק הפללת הלקוחות עבר, אבל הבעיה לא נפתרה. דעה

הנפגעים הראשונים מהחוק להפללת צרכני הזנות, שאושר השבוע בכנסת, הם לא הזנאים אלא נשים בזנות – ובעיקר כאלה שנמצאות שם מחוסר ברירה. מיעוטים מגדריים, מהגרות, נשים וגברים הנפלטים מקהילות שמרניות. עבורי עובדות ועובדי מין, החוק רק עשוי להוביל לעלייה באלימות.

המודל הנורדי שעליו החוק מבוסס הוכח ככישלון. ארגוני זכויות אדם בחו"ל מבינים שהפללה היא לא הדרך לצמצם דחיקה לזנות, ואף מקשה את המאבק בסחר בנשים. החוק הזה הוכח כחוק שמוריד את הזנות למחתרת ומעלה את האלימות כלפי מי שבזנות. המטרה של החוק הזה היא להראות כמה מדינת ישראל נאורה, וזהו. לסמן וי על מיגור הזנות בלי בעצם להשקיע.
בפועל הדרך להתמודד עם זנות היא למגר טרנספוביה, גזענות, סקסיזם ומנגנונים שמובילים את הדחיקה לעוני; לוודא שלכל האזרחים יש קורת גג, יכולת להשתלב בעבודה מכבדת, נגישות לשירותי בריאות, וחיים ברווחה. אבל לנשים רבות שנמצאות בזנות, לרבות טרנסיות, אין את זה. נשים טרנסיות שמנותקות מהמשפחה שלהן, שצריכות לממן לעצמן ניתוחים וטיפולים שהמדינה לא מוכנה לממן, שצריכות להתמודד עם שוק תעסוקה עוין, לצערי נאלצות לפנות לזנות. האפליה במדינה ובחברה היא שדוחקת לזנות. המדינה דוחקת לשם, לא נותנת דרך לצאת, ואז חושבת שבאמצעות חוק היא יכולה לטפל במיגור הזנות.

אנחנו צריכים לעזור לנשים הטרנסיות להשתלב בשוק התעסוקה, אבל לא לסכן אותן באלימות רק כי הן בזנות. כך מצמצמים את הזנות ואת נזקיה: כשהמדינה והחברה יבינו שנשים בזנות ואנשים מגוונים מגדרית ראויים לקורת גג, לשירותי בריאות טובים, לתעסוקה בכבוד, לרווחה, ראויים לאהבה ולמשפחה תומכת. כל עוד כל זה לא מתקיים, כל עוד לא נאבקים עבור זה, מי אנחנו שנשפוט שהן בוחרות בזנות רק כדי לשרוד?

הכותב הוא מנכ"ל ארגון "מעברים" למען הקהילה הטרנסית