רוכבי אופניים חשמליים, תבינו: הנוחות שלכם לא שווה דם של אחרים

מגיני האופניים החשמליים מפנים את האש לכיוון ההורים והנהגים השיכורים, אבל האמת היא שהדם הוא על ידיהם של ישראל כ"ץ וגלעד ארדן, ועד שהם לא יסדרו את הברדק - הפתרון הירוק והנוח חייב להיעלם מהמרחב הציבורי

אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: בן קלמר)
אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: בן קלמר)
5 באוקטובר 2018

בשבוע שעבר פרסמנו טור של אלדד יניב ובו קריאה זועמת להוצאת האופניים החשמליים אל מחוץ לחוק עד להסדרה מחודשת של תשתיות התחבורה וחוקי התנועה. הזעם התפרץ אחרי סדרה כואבת במיוחד של הרוגים צעירים ואהובים. רבים טענו בתגובה לטור שהאשמה מופנית לכיוון הלא נכון. אלה הנהגים השיכורים, אלה ישראל כ"ץ ומשרד התחבורה, אלה ההורים הרוכשים, אלה מנגנוני האכיפה הכושלים או החקיקה והרגולציה המקרטעים – אל כל אלה צריך לכוון את האש. לא אל פתרון התחבורה הירוק, הזול, האהוב.

כבעלים מרוצים של אופניים חשמליים, אני חייב להזדהות ולומר שבעיר כמו תל אביב ייתכן שאין פתרון תעבורתי עדיף. זה הדבר הכי נוח שקרה לי מאז המצאת נייר הטואלט התלת-שכבתי. השאלה היא אם הנוחות שלי שווה את אובדן הזכות לביטחון של אזרחים אחרים, והתשובה ברורה לכל אדם שאינו פסיכופת מוחלט. ולמי שמתקשים: לא. הנוחות שלנו לא שווה מוות של נערים או פציעות קשות של קשישים. קצת קשה להאמין שצריך בכלל להתווכח על זה.

אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: בן קלמר)
אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: בן קלמר)

עוד כתבות מעניינות:
ארי נשר צריך להיות הקורבן האחרון
אכיפה נגד חשמליים? "קשקוש. העירייה מפקירה הולכי רגל לסכנת חיים"
רוכבי אופניים, מסוכן לכם על הכביש? באסה

"ומה עם מכוניות ואופנועים שגורמים למוות בכבישים?", מקשים נציגי קואליציית הנוחות, "למה שלא תוציא גם אותם מחוץ לחוק?". זה טיעון מדהים בחולשתו הילדותית ושמעתי אותו מעשרות אנשים אינטליגנטיים ביותר, הבוחרים להתעלם מהעובדה שלמכוניות יש תשתית ענפה של כבישים המיועדים רק להן, מערכת שלמה של חוקים ותמרורים, רגולציה שנאכפת בחומרה, חובת רישוי והגבלת גיל, תשתית שלמה שתומכת בקיומן ומצמצמת למינימום את הסכנה לציבור. ומה יש לאופניים החשמליים? שום דבר מכל זה.

מהרגע שבו תקנות משרד התחבורה הורידו את האופניים החשמליים לכביש, השימוש בהם הוא סכנה ברורה ומיידית לציבור. אין לכלי הרכב הזה מה לחפש על הכביש. במקביל, אין לו מה לחפש על המדרכה. אין לו מקום. למעשה, האופניים החשמליים מרחיבים את מעגלי הכאוס והסיכון התעבורתיים ומובילים למצב שבו איש אינו בטוח בשום מקום במרחב הציבורי – לא באזורים המיועדים להולכי רגל, לא בכביש ואף לא בשבילי האופניים. פחד ותיעוב בכל צומת ורחוב.

אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: בן קלמר)
אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: בן קלמר)

זה לא באמת מסובך: לו היינו נוהגים במכוניות כפי שאנחנו נוהגים באופניים חשמליים, בכל הקשור לחקיקה, רישוי ואכיפה, רבבות היו מוצאים את מותם. בשנתיים האחרונות הכפיל את עצמו מספר הזוגות החשמלי והוא עומד כעת באזור ה-250 אלף. עבור רבים זוהי ההוכחה שאי אפשר להסיג את הגלגל לאחור. אין רוורס באופניים. הטיעון שלהם הוא שמאוחר מדי לעצור את המהפכה החשמלית.

אלא שזו בדיוק הסיבה לחסום את הכאוס ולהפסיק את הזרם, רגע אחרי שהעסק יצא משליטה. ברמה העקרונית לפחות, אין שום בעיה להקפיא את הזכות לשימוש באופניים חשמליים עד ליישום פתרון שלוקח בחשבון את שלום הציבור כולו. אכיפה אגרסיבית, קנסות גבוהים והחרמת אופניים על עבירות תנועה חמורות תנקה את הרחובות תוך שבועות ספורים. אפשר להבין את מצוקתם של הרוכבים שהתרגלו לסמוך על פתרון התחבורה החסכוני והנוח הזה ועומדים כעת על רגליהם האחוריות כדי להדוף את המתקפה. אי אפשר להבין את ישראל כ"ץ וגלעד ארדן, האחראים הראשיים לברדק הזה, שממשיכים להתנהל מולו כנמושות פוליטיות. דמם של ההרוגים הבאים יהיה על ידיהם.

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד