"הקרציה מפולניה" תגרום לכם להפסיק לדחות ולהתחיל ללמוד

גם בימים שבהם המניה האשכנזית צונחת במסגרת כלכלת הזהויות, הילה מיכוביץ סיטון (37) מכנה עצמה בגאווה "הקרצייה מפולניה". בכישרון נדנוד מחונן היא מסייעת למנעד רחב של לקוחות סטודנטים הכותבים עבודות תזה או דוקטורט, אנשי הייטק העמלים על פיתוח עסקי חדש וגם אימהות שמעוניינות למצוא את הזמן האבוד. בחלק מן המסלולים מיכוביץ סיטון מסייעת ללקוחותיה להטמיע בשגרת היומיום הרגלים חדשים כמו מדיטציה או אימונים יומיים. כל זאת באמצעות נדנוד תכוף בווטסאפ ובשיחות טלפון.

>> למה אין סיבה ללמוד באקדמיה?
>> 9 החתולים שעושים את את אוניברסיטת תל אביב 

המקצוע נולד מכישורי הצקה שהתגלו מאליהם. חברה שלה עבדה כמנהלת לשכה, והקרצייה מפולניה נדנדה לה שתתפטר בטענה כי היא יותר מוכשרת מזה. בסוף החברה התפטרה אבל התבטלה במשך חצי שנה בבית. אז, לדבריה, נפל האסימון שצריך לנדנד לה עד שתמצא עיסוק חדש, וכך נוספו גם עוד ועוד חברים למעגל. היום, אגב, יש לאותה חברה קונדיטוריה ביתית.

כדי לבחון את יעילות השירות הצעתי לקרצייה עסקה שתיטיב עם שתינו – היא תנדנד לי עד שהכתבה שלפניכם תרד אל הדפוס, ומקצועיותה תיבחן כנגד דחיינית אמיתית, כזו שמבריזה מפילאטיס כי היא שקועה בהרהור. ראשית העבודה הייתה בהגדרת יעדים קלים, ולמחרת בבוקר, בשעה שהבטחתי שאתחיל לכתוב, היא הפציעה על מסך הווטסאפ. שלפתי תירוץ על מיגרנה, אולם הקרצייה לא נרתעה בקלות. אחרי זמן מוגדר שהוקצב להתאוששות היא הופיעה שוב ושוב. כשביקשתי זמן לחיפוש השראה הקרצייה לא ניאותה, ובכך הפגינה בקיאות מסוכנת במנגנון הכתיבה העיתונאי, נשק שלא ציפיתי שתוכל לשלוף. לזכותה ייאמר גם שהיא שמעה מספיק תירוצים כדי להיות חסינה. לדבריה, "מישהי פעם אמרה לי שהיא לא מתחילה לעבוד כי יש לה פיפי. וכשאמרתי לה ללכת לעשות פיפי היא לא הסכימה כי קר לה. היא ישבה ככה שעה. היה גם יום שהיא דרכה על קקי ברחוב ואז לא הצליחה לעבוד כי כל היום היה לה מסריח".

הקרצייה הצליחה במשימתה, והכתבה הוגשה יום קודם למועד ההתחייבות הטנטטיבי להגשה (כל דחיינית יודעת שתמיד צריך להתחייב רק בערך). מעבר לכל, נדמה היה כי אי הנעימות מלאכזב אדם זר גברה על כל מכשולי הקשב שעמדו בדרכי. "אני לקראת סיום, מה הפרס?", שאלתי את הקרצייה מפולניה, וזו השיבה: "הפרס הוא שתסיימי, ולא תצטרכי לשבת לכתוב יותר".