גמרו את הסוס: "חוק האלטע זאכן" לא מרתיע את העגלונים

שמות המתעללים ידועים כמו גם מקום החזקת בעלי החיים ביפו, ובכל זאת אף אחד לא אוכף את ההתעללות בחמורים ובסוסים על ידי עגלונים. מטה מאבק חדש מרים ראש במלחמת ההתשה נגד הרשויות

סוס רתום. צילום: Getty Images/ראקל פרז גאריד
סוס רתום. צילום: Getty Images/ראקל פרז גאריד
21 בפברואר 2019

עבור חלקנו כרוז האלטע זאכן מלווה אולי בזיכרון נוסטלגי, אך מראה הסוס הרתום לעגלת משא כבדה אינו מעלה חיוך כלל. מארונות ישנים, דרך ספות ועד מקררים כבדים – הסוסים הללו סוחבים על גבם משא כבד מאוד. במשך שנים נאבקו פעילים לזכויות בעלי חיים להוציא מהחוק את רתימת הסוסים והחמורים. ב־2015 הם ניצחו במאבקם, על הנייר, כשהכנסת אסרה על כך. אלא שלמרות החקיקה, התופעה עדיין לא נעלמה מרחובות העיר. לנוכח המצב התאגדה קבוצת תושבים במטרה לשים לו סוף.

>>מה סוד הקסם של הרופא שהסעיר את הדר יוסף?
>>התושבים ניצחו: בוטלה תכנית המגדלים בכיכר אתרים

"אפילו שיש חוק צער בעלי חיים, אין אכיפה בתחום. יש הרבה תושבים שמדווחים למשטרה ולעירייה כשהם נתקלים באלטע זאכן, אבל הם מתעלמים או מגלגלים את האחריות מאחד לשני", טוענת לי, תושבת העיר וחלק מטה המאבק למען סוסים וחמורים. אף שהגישה בעבר תלונות למשטרה בנושא, לדבריה דבר לא השתנה וכיום היא וחבריה מקפידים לתעד את המקרים בעמוד פייסבוק ייעודי שפתחו לכך. הם פועלים בכמה מישורים – החל מפניות חוזרות ונשנות למוקד המשטרה, דרך הפצת תיעודים בפייסבוק ועד פגישות עם גורמים בעירייה וחברי כנסת.
"יש לנו תיעודים של סוסים פצועים שסוחבים על הגב מקררים, מכונות כביסה וברזל. מעבר לכך יש פה גם סיכון חיים ועברה על חוקי תנועה מכיוון שמדובר בסוס שהולך בכביש עירוני. הם משלמים את המחיר, ואף שיש תושבים שאכפת להם והם מדווחים – לגורמים למעלה לא אכפת", היא אומרת. "שמות המתעללים ידועים כמו גם המיקום ביפו שבו מוחזקים הסוסים, אך יש תחושה כאילו מנסים לרפות את ידיהם של המדווחים".

סוס רתום באלנבי. צילום: Shutterstock
סוס רתום באלנבי. צילום: Shutterstock

החיות השקופות

יוסי וולפסון, עו"ד בארגון תנו לחיות לחיות, מחזק את דבריה של לי. "יש תקנות מפורטות למדי, אך הן לא נאכפות – לא מבחינת צער בעלי חיים ולא מבחינת תקנות התעבורה", הוא מסביר. "בשטח דברים נמשכים כאילו לא הייתה חקיקה מעולם. החוק מחייב את העירייה לאכוף אותו, אבל עבור כך צריך למנות מפקחים עם משרד החקלאות, והוא בעצמו לא עושה את מה שנדרש ממנו. כשיש אשמה משותפת כל אחד זורק על השני, אבל למעשה כולם אשמים".

יואב, תושב העיר הפועל נמרצות גם הוא נגד התופעה, מבהיר: "אלטע זאכן היא תופעה נוראית, אבל היא פסיק בכל הסוגיה של ניצול סוסים וחמורים. כשאנחנו מתקשרים למוקדנים הם לפעמים לא מבינים בכלל מה רוצים ולא מודעים לחוק, אף שהוא קיים כבר ארבע שנים". לדבריו, "זה נושא שאף אחד לא מתעסק איתו. גם תשומת הלב של ארגוני בעלי החיים מופנית יותר לטיפול בחיות משק, כלבים וחתולים ואנשים לא ממש מודעים לבעיה. ככל שנכנסנו יותר עמוק לעניין גילינו כמה אנחנו לא יודעים כלום".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר: "עיריית תל אביב־יפו פועלת בתקיפות ובנחישות, בשיתוף המשטרה, נגד התעללות בבעלי חיים. על פי תקנות התעבורה, הטיפול בסוסים וחמורים הקשורים לעגלות הוא בסמכות משטרת ישראל בלבד. כל פנייה בנושא למוקד העירוני מועברת למוקד 100 להמשך טיפול. בעלי פרסה הנמצאים ללא בעלים ברחבי העיר מועברים לטיפול הווטרינר העירוני ולאחר מכן מועברים לשיקום בחוות מחוץ לעיר".

מהמשטרה נמסר: "משטרת מחוז תל אביב רואה בחומרה כל פגיעה והתעללות בבעלי חיים ועל כן נתנה לכך את מלוא תשומת הלב לחשיפת עברות אלו ולהבאת העבריינים לדין. אירועי צער בעלי חיים מטופלים על ידי יחידות הסיור של תחנות המשטרה ועל ידי יחידת השיטור העירוני, שלה קיים יתרון יחסי בנושא לאור ממשקי העבודה קרובים לרשות המקומית ולשאר הגורמים הרלוונטיים העוסקים בתחום. בשנים 2017־2018 טופלו 3,386 אירועים שעניינם התעללות בבעלי חיים, מתוכם נרשמו 103 דוחות תנועה לעגלונים שנסעו ברחבי העיר בעגלה הרתומה לסוס או חמור. נציין עוד כי לקראת חג הפסח פועלת היחידה כל שנה כנגד עגלונים באזור פארק צ'רלס קלור על ידי מתן דוחות, ותפיסת אוכפים ועגלות בשיתוף הפיקוח העירוני. באירוע הספציפי המצוין בפנייתכם, ניידת שהגיעה למקום ביצעה סריקות לכל אורך הציר אך לא איתרה את העגלון האמור. משטרת ישראל תמשיך לתת דגש לנושא רווחת בעלי החיים באמצעות אכיפה נחושה ללא פשרות".