"חוק הפללת הלקוח" עדיין לא בתוקף, אבל השלכותיו כבר מורגשות בשטח

הרבה לפני שנכנס לתוקף, חוק הפללת צרכני הזנות כבר משפיע על השטח, פעמים רבות לרעת הנשים שעליהן הוא אמור היה להגן. האם מדובר בחוק פרוץ או בחבלי הסתגלות חולפים?

31 בינואר 2019

לפני חודש בדיוק עבר בקריאה שלישית בכנסת החוק לאיסור צריכת זנות, המכונה "חוק הפללת הלקוח". בכך הפכה ישראל למדינה העשירית בעולם ששמה את צריכת הזנות בגזרה הפלילית. כמו שניתן לצפות מחוק דרמטי שכזה, אף שמדובר בהוראת שעה שתהיה תקפה בשלב ראשון לחמש שנים בלבד, חקיקתו הכתה הדים תומכים מצד אחד ומתנגדים מהצד השני. ישראל מתייצבת לצד מדינות כמו שבדיה וצרפת, אך מנגד רבים סבורים שאין ביכולתו של החוק כוח ממשי לאפשר לנשים בזנות לצאת מן המעגל ולשרוד כלכלית ומנטלית.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
הפרקליטות אסרה על לאפ-דנס במועדוני חשפנות. שום דבר לא השתנה
הזונה שאתם מכירים: "עדיין לא סלחתי לעצמי"
למה אין מרכז נורמלי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית בתל אביב?

לפי נתוני משרד הרווחה כ־14 אלף נשים, גברים, טרנסים, טרנסיות, נערים ונערות עוסקים בזנות, מהם כשלושת אלפים מתחת לגיל 18. 76 אחוז מהנשים העידו כי הן היו רוצות לצאת ממעגל הזנות אם הייתה להן אפשרות. החוק עצמו, למי שעדיין אינו בקי בפרטים, קובע כי מי שייתפס צורך זנות ישלם קנס בגובה 2,000 ש"ח אם זו הפעם הראשונה ו־4,000 ש"ח בפעם השנייה. כמו כן החוק מאפשר הגשת כתב אישום במקרים מסוימים, והרשעה יכולה להגיע לעונש של 75,300 ש"ח ואף לכלול רישום פלילי. החוק ייכנס לתוקפו רק ביולי 2020. אף שנותרו שנה וחמישה חודשים, נשים בזנות שעמן שוחחנו מספרות כי ניתן לראות את אותותיו כבר בימים אלה.

"יש לקוחות שיודעים לקרוא ומבינים שהחוק עדיין לא נכנס לתוקף ויש כאלה שלא", מספרת ג' (41), "אלה שלא מבינים מפחדים ופשוט לא באים. אני לא מדברת רק על הלקוחות שלי, גם על יתר הבנות שיצא לי לדבר איתן. הרבה מתקשרים ושואלים 'מה עושים עם החוק? אני מפחד לקבל קנס'. אני אישית אמרתי שאם שוטר יבוא ויגיד ללקוח שלי שהוא מקבל קנס, אני הולכת יחד איתו לתחנה. אני רצינית לגמרי". ג' עוסקת בזנות זה יותר מעשור, באופן פרטי, לדבריה ובדירה עם נשים נוספות. יש לה הרבה ביקורת על החוק ועל איך שהחברה תופסת זנות. "כשאני התחלתי להיות זונה לא ידעתי שאני אמורה להיות מכורה לסמים, שאני אמורה לעבור התעללות מינית או אונס ושאני אמורה לשתות אלכוהול כל הזמן. היום בדיעבד אני מבינה שאלה תנאי הכניסה. אני עובדת עם אקדמאיות, נו באמת".

לטענת ג', יש הרבה שחושבות כמוה אבל מעדיפות שלא להיחשף. "עבדתי בבנק ובחברת ביטוח והחלטתי שזה לא מתאים לי. רציתי יותר כסף. רציתי לבד ולא רציתי להיעזר בהורים. אז כן, בחרתי בעבודה שהיא לא קונבציונלית. זה קרה אחרי שקראתי מודעה בעיתון וראיתי 'רוצה להרוויח 25 אלף שקל'? – אמרתי לעצמי 'בטח רוצה'. אז התקשרתי, קבעתי, הגעתי והאמת שזה היה בסדר גמור מההתחלה. אני תמיד בוחרת את הלקוחות". אף ש"דירות דיסקרטיות" אינן חוקיות מאז קום המדינה, ג' חוששת שבעקבות ההתעוררות החברתית והחוקתית יתעוררו סיכונים נוספים. "על כל דירה שנסגרת נפתחות עוד עשר. הבנות לא מרגישות מספיק ביטחון מחוץ לדירות האלה וזה פשוט אווירה אחרת. זה מפחיד. בן אדם יכול להגיע אליה ולעשות מה שהוא רוצה. בדירה זה אחרת, אנחנו צוות".

"לא ידעתי שאני אמורה להיות מכורה לסמים". נווה שאנן בלילה (צילום: GettyImages)
"לא ידעתי שאני אמורה להיות מכורה לסמים". נווה שאנן בלילה (צילום: GettyImages)

"בקהילה הטרנסית זנות היא נורמה", אומרת מעיין אלכס, טרנסית ופעילה חברתית. "כשאני אומרת שאני לא עוסקת בזנות אנשים מופתעים". בשנים האחרונות עוזרת אלכס לבנות הקהילה שעוסקות בזנות. היא מספרת שישנו שינוי גדול מאז שעבר החוק. "הגענו למצב בשבועות האחרונים שבקבוצות הווטסאפ הפנימיות שלנו, שהתגבשו לאחרונה, התחלנו לקיים מגביות לכל בנות טרנסיות שלא מסוגלות לשרוד את היום. כקהילה מצאנו את הזנות כפתרון וגם את זה לוקחים מאיתנו. מדינת ישראל זורקת קהילה שלמה לכלבים".

הפתרון שאלכס מדברת עליו מתייחס לבעיית מציאת עבודה בקרב הקהילה הטרנסית. "הרבה מאיתנו נפלטות ממערכת החינוך ומהבית. תוך כדי שהן מנסות למצוא פתרון דיור, הן מתחילות את השינוי הפיזיולוגי שלהן והן נמצאות בבעיה. לא מקבלים אותנו לעבודות נורמטיביות ומעטות מצליחות למצוא עבודה זמנית אצל חבר או חברה כחופפת במספרה או כמנקה. יש כאלה שמצליחות, כמובן, אבל הן כל כך מעט בתוך הכלל. כשמדברים על ניתוחים, הורומונים ותהליכים ביורוקרטיים שהם מאסט בתוך הקהילה, מדברים על עשרות אלפי אם לא מאות אלפי ש"ח. המדינה לא נותנת לנו כלום. לא יהיו לנו ילדים כי ביבי לא מאשר את חוק הפונדקאות, אנחנו לא נתחתן כי מי ייתן לנו להתחתן במדינה הזאת – כל הפרמטרים הבסיסיים למשכנתא, למשל, לא קיימים עבורנו. האופציה היחידה שנותרה לנו זה לקנות בית במזומן".

"אמרתי לעצמי – 'וואלה את נראית טוב, למה שאני אשכב עם גברים סתם ככה?'", מספרת ר' (25), טרנסית שעוסקת בזנות כבר חמש שנים. "מה ייצא לי מסתם סטוצים? ילדים? נישואים? כלום". לפני שיצאה לרחוב למכור את גופה, היא דווקא מצאה עבודה. "עבדתי באיזו תחנת דלק. ניסיתי, באמת שניסיתי, אבל הבוסית השפילה אותי במשך היומיים שעבדתי שם. אחר כך לא ענתה לי לטלפון ועד היום לא ראיתי את הכסף". אחרי שקיבלה את ההחלטה, היא פשוט יצאה לאחד הרחובות בדרום תל אביב. "החוויה הראשונית לא הייתה מפחידה כמו שאפשר לחשוב. אני מבינה שיש כאלה שעולות עם אנשים שהן לא רוצות, אבל אני אף פעם לא נכנסתי לאוטו שלא התחשק לי לעלות אליו".

ר' נאנסה כשהייתה קטנה, אבל היא בטוחה שאין לזה קשר. "חייבים להפסיק להגיד לי שזנות זה אונס, חייבים להפסיק להחליט בשבילי. היום אני בן אדם כל כך חזק שאף אחד לא יכול לעשות לי את זה. בחמש השנים האחרונות תמיד הייתה לי יכולת הבחירה – להסתכל, לבדוק ולהחליט אם מתאים לי". הדעה שלה על החוק מוצקה. "איפשהו אני די בטוחה שהחוק לא ייאכף באמת. בואו נהיה ריאליים. זה לא יקרה. רוצים לעשות כאן צדק וזה מדהים, אבל לא בטוח שזה הצדק הנכון. בחודש האחרון אנחנו נמצאות בסמטאות חשוכות ולא רק ברחוב, גם בטלגרם וכל מיני אפליקציות. הפכנו למשהו עוד יותר אסור. לפני חודש דיבר איתי גבר דרך טלגרם ואמר שבגלל החוק הוא מפחד ומעדיף שאגיע אליו. כשהגעתי למקום זרקו עליי ביצים ושקיות מים מהחלון. ברחתי משם בוכה".

אף שהיא מבחינתה עושה זאת מרצון, היא מודעת לכך שיש נשים שנמצאות במצוקה אמיתית. "אין ספק שצריך לעזור להן, אבל אפשר להגיד את זה על כל כך הרבה דברים. זנות זו תופעה אסורה כשהחברה הופכת אותה לאסורה. אני עובדת בעיקר ברחוב. ההטרדות האמיתיות שם זה לא הלקוחות אלא הילדים שמציקים וזורקים עלייך דברים". בחודש האחרון, היא מספרת, הלקוחות עצמם מביעים חשש מהחוק. "הם מבקשים להתרחק. הייתי צריכה ללכת לכל מיני כוכים כדי להסתתר. זה מתיש פיזית ונפשית וזה גם להתרחק מהחברות שלך, שאת מרגישה בטוחה לידן. שוטרת אחת אמרה לי – 'אנחנו עדיין לא יודעים כלום, מה שכן אני לא מתכוונת לתת דוח לאף לקוח. אני לא רוצה שמחר הוא יאשים אותך בזה ויבוא להזיק לך'".

90 מיליון ש"ח ל-3 השנים הבאות שיושקעו בשיקום מזנות. דירה דיסקרטית (צילום: ליהי אבידן)
90 מיליון ש"ח ל-3 השנים הבאות שיושקעו בשיקום מזנות. דירה דיסקרטית (צילום: ליהי אבידן)

לעומת זאת עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, עומדת על חשיבותו של החוק וסבורה שמדובר בתקופת הסתגלות זמנית. "החוק קודם כל מבקש לשנות סדרי עולם ולדאוג שכמה שפחות אנשים ידורדרו לזנות. במסגרת החוק אושרה תוספת תקציבית של 90 מיליון ש"ח לשלוש השנים הבאות שיושקעו בשיקום מזנות ובתוספת הזו ניתנה התייחסות ייעודית לקהילה הטרנסית. תקציבי השיקום שאושרו הם בשורה משמעותית ובכל מקרה נמשיך להיאבק גם על הגדלת מעני השיקום וגם על יצירת אלטרנטיבות ייעודיות נוספות לקהילה הטרנסית, כי לא יעלה על הדעת שזנות תהיה הברירה הכמעט יחידה לרבות כל כך מהקהילה".

"זו בהחלט תקופה מאוד לא פשוטה עבור רבות בשטח", אומרת כהנא. "חשוב לנו להזכיר שכבר היום פועלים ארגוני סיוע לשורדות זנות שלהם הכלים להושיט יד. החוק ייכנס לתוקף רק בעוד שנה וחצי, ותקופה זו, טרם האכיפה, תוקדש במיוחד להקמת מענים נוספים לכלל האוכלוסיות בזנות. בנוגע לחשש מסגירת הדירות, חשוב להבהיר שהנשים עצמן, גם כיום אחרי חקיקת החוק לאיסור צריכת זנות, הן לא היעד של המשטרה, אבל לשמחתנו בשנה האחרונה הבינו כי אלה עברות חמורות במיוחד ויש לנו ציפייה אמיתית שימוצה הדין עם מי שעובר אותן.

"השינוי היחיד שמייצר החוק לאיסור צריכת זנות הוא הטלת אחריות גם על צרכני הזנות, אשר במשך שנים פעילותם לא נאסרה. מטרת הפעילות שלנו היא למנוע את צריכת הזנות בישראל, ובכך לפגוע במוטיבציה של הסרסורים וסוחרי הנשים להמשיך לדרדר את הדור הבא לזנות".

אם את זקוקה לעזרה או לסיוע, או אם את/ה מכיר/ה מישהי שזקוקה לעזרה ביציאה ממעגל הזנות, התקשרו לקו הסיוע של סלעית, 24 שעות ביממה: 1־800־200־690