גמילה עירונית: עיריית תל אביב קוראת לתושבים להרים את הראש מהמסכים

תוכן שיווקי | עיריית תל אביב

"אני רק בודק מיילים שנייה" או "אני רק עונה לווטסאפ ואני איתך" הם המשפטים שאנחנו כנראה אומרים הכי הרבה במהלך היום והגיע הזמן להכיר בזה, להבין שיש כאן בעיה ולהתחיל לחיות במציאות. עיריית תל אביב־יפו החליטה  להרים את הכפפה ותשיק בקרוב מהלך יוצא דופן, שיטפל ההתמכרות הקשה שיש לכולנו למסכים.

"נוצרה כאן בעיה אמיתית", מסבירה שירלי רימון ברכה, מנהלת מינהל החינוך בעיריית תל אביב־יפו, "אנחנו לא מקשיבים, לא מסתכלים בעיניים ולא מסוגלים לנשום מרוב צפצופי הודעות". עם תחילת שנת הלימודים עיריית תל אביב־יפו פותחת במהלך להפחתת השימוש בטלפונים הסלולריים ובמסכים, בעיקר בקרב הורים וילדים, וקוראת לכל התושבים להרים את הראש רגע מהסמארטפונים כדי לראות באיזו עיר אדירה הם חיים.

המהלך של עיריית תל אביב להפחתת השימוש במסכים. צילום: יח"צ

המהלך החל בסקר המקיף ביותר שנעשה אי פעם בישראל לגבי הרגלי השימוש בסלולר שבו השתתפו כ־900 הורים ו־900 ילדים מכיתות ג'־י"א, והוא הביא למסקנה אחת ברורה: הורים וילדים דבוקים למסכים בדיוק באותה מידה. כ־20 אחוז מהנשאלים הודו שהם דבוקים לנייד כארבע־שש שעות ביום במצטבר וחלקם אף יותר.

עוד עולה מהסקר שמשפחות רבות אינן מניחות לנייד אפילו בבילויים וארוחות משפחתיות, אך מודות שזה פוגע ביחסים הבין אישיים בתוך התא המשפחתי. רבים מאיתנו ממש חיים דרך הרשתות החברתיות, ולמרות המודעות של הורים להשפעה השלילית של התופעה על ילדיהם – הם עצמם אינם מצליחים להתנתק מהמסך.

קצר משפחתי: אין עם מי לדבר

נתונים מדאיגים נוספים שעלו מהסקר הראו כי המסכים פוגעים בתקשורת המשפחתית, הלכה למעשה: 74 אחוז מההורים הודו שהמסכים פוגעים בקשר עם ילדיהם בעוד 66 אחוז מהילדים טענו שכאשר הם מנסים לדבר עם הוריהם אז "אין עם מי לדבר" כי הם עסוקים בנייד ולא מרוכזים. "לפעמים כשאנחנו נכנסים למכונית, אבא צריך לטפל בענייני עבודה אז הוא בטלפון ואני לא מפריע לו", מספר עמית וינטרוב, תלמיד כיתה ה' בן 11 שהשימוש בטלפון הנייד שלו מוגבל על ידי הוריו. "כשהם משתמשים בנייד הם לא מרוכזים, והם אומרים לי משהו כמו 'שנייה' או 'אני עוד מעט אתפנה אליך',

וזה טיפה מפריע לי כי אם יש לי משהו חשוב להגיד להם אז אני צריך לחכות". אבל גם הילדים אינם חפים מהשימוש המופרז במסכים, כפי שמתארת דורון עמית בת ה־14: "ההורים שלי מעירים לי די הרבה על זה שאני יותר מדי דבוקה למסך הפלאפון ואני באמת מנסה להפחית, הם משתמשים פחות ממני. אני בנייד לפחות חצי מהיום, או שאני מתקשרת לחברות או מסמסת להן וגם הרבה במשחקים ובאינסטגרם".

אם יוצאים (מהמסך) מגיעים למקומות נפלאים

זה לא באמת משנה מי מבלה יותר בנייד – הורים או ילדים, ומה קדם למה – הביצה או התרנגולת. כולנו צריכים להכיר בהתמכרות הזאת ולנסות ככל האפשר להיגמל ממנה, כי במקום להתקשר אנחנו מסמסים, ובמקום לחוות אנחנו מצלמים ומעלים. אולי חלק מאיתנו כבר יודע לעשות את הכל ובמקביל, אבל המכשירים האלו שמטרתם העיקרית היא לתקשר עם העולם הופכים אותנו לפחות ופחות מתקשרים. מלבד הפוסטרים שאומרים את האמת בפרצוף, ועמוד האינסטגרם של המהלך (@screen_break) שמבהיר בדיוק כמה השינוי הזה חשוב – הקמפיין של עיריית תל אביב־יפו יתבטא בפעילויות מגוונות שמטרתן להפחית את השימוש במסכים. אחד הצעדים העיקריים יבוא לידי ביטוי בתוכנית רב שנתית שתיקרא "לוקחים רגע מחוץ למסך" ותחול בכל ערוצי החינוך ומוסדות התרבות והבילוי בעיר.

#מחוץ_למסך. צילום: יח"צ

נוסף על כך יופעל בבתי הספר העל יסודיים פרויקט הנקרא "רישיון לנייד" שבמסגרתו יפתחו התלמידים מערך תוכן של כללים לשימוש מאוזן במכשיר הנייד ויעבירו אותו לתלמידי היסודי. עוד במסגרת הפרויקט יופץ הסלוגן "חיבוק ללא טלפון", שיחדד להורי ילדי הגן את המסר שאין להיכנס עם טלפון ביד לשעות הפיזור והאיסוף של ילדיהם. כמו כן יפוזרו ברחבי העיר קופסאות ייחודיות וממותגות של הקמפיין, והן יהיו מקום מוסכם שבו מניחים את הנייד ומתנהלים בחיים ללא התלות התמידית במסך. הקופסאות יוצבו בכניסות לבתי ספר, לסניפי תנועות נוער, לבתי עסק ולמקומות בילוי ליליים בתל אביב־יפו.

יש לא מעט דרכים לא להיות בסמאטרפון. צילום: יח"צ

לא רק קרינה: דיכאון והפרעות שינה

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות קושרים בין שימוש ממושך במסכים ובין בעיות בריאותיות ונפשיות בקרב ילדים. בזמן שהמודעות להשפעות המזיקות של קרינה מטלפונים ניידים ממשיכה לעלות, נראה שהשפעות שליליות של פגיעות במערכת ההורמונלית, השפעות נוירולוגיות ועוד אינן זוכות לחשיפה מספקת. בנזקים המיוחסים לשעות מסך ארוכות בולטים:

* הפרעות שינה חשיפה ממושכת למסך גורמת לפגיעה ברמת הורמון המלטונין, שאחראי לוויסות השינה. בכך עלולות להיווצר הפרעות בשינה, שהיא כה חיונית עבור התפתחות הילדים.

* השמנה אכילה במהלך צפייה בטלוויזיה עלולה להשפיע לרעה על ויסות תחושות הרעב והשובע ולעודד אכילת יתר. כמו כן הישיבה הפסיבית לאורך זמן כרוכה בחוסר הוצאת אנרגיה, שעלול להוביל להשמנה.

* דיכאון ונטייה להתמכרות שימוש אינטנסיבי במשחקי מחשב עלול לגרום לשינויים ארוכי טווח במוח, עד למצב של התמכרות לייצור הדופמין (מוליך עצבי האחראי על תחושות אושר והנאה), וזאת באופן דומה למצב של תלות בחומרים ממכרים. מהצד השני ההנחה היא שככל שזמן החשיפה למסכים קטֵן וזמן הפעילות הגופנית מתארך, כך פוחתים הסימפטומים של דיכאון בקרב בני נוער.

* חשיפה לתכנים מזיקים האינטרנט מוצף בתכנים המכילים אלימות, פורנוגרפיה ועוד, שהקטנטנים עלולים להיחשף אליהם. תכנים אלו עשויים להשפיע לרעה על תפיסת המציאות של הילדים הרכים, ובהמשך לגרום לבעיות התנהגות ולבעיות נפשיות. נתונים נוספים ניתן למצוא במאמרו של ד״ר גדי ליסק בנושא השפעות זמן מסך על בריאות תינוקות, ילדים ונוער.