קול של ה' אחר: הספוקן וורד הדתי של צביה מרגליות

צביה מרגליות היא אמנית ספוקן וורד ועקרת בית דתייה לאללה שמרביצה חרוזים בשרשרת

צביה מרגליות. צילום: יח"צ
צביה מרגליות. צילום: יח"צ
15 ביולי 2014

כחלק מאירועי עונת התרבות בירושלים תתקיים סדרת הופעות ביתיות. כלומר, הופעות שמתקיימות בבתיהם של האמנים. אין יותר מתאימה להופעה כזאת מאמנית הספוקן וורד, המשוררת ועקרת הבית צביה מרגליות. היא אישה נשואה, אם, דתייה ואחת ההפתעות הכי גדולות שיצאו מערבי הפואטרי סלאם שמתקיימים בשנים האחרונות במועדונים בארץ.

לפני כשנה זכתה מרגליות במקום הראשון בתחרות שהתקיימה בלבונטין 7, כשהיא מפליאה בשירים העוסקים בחיי היומיום שלה ומרביצה בקהל חרוזים על הנקה, כביסות, זוגיות ומשפחה. בסגנון הכל כך מקורי שלה היא מצליחה להפיח בנושאים מאוד לא סקסיים המון רוח, תוך שימוש בפרפורמנס תיאטרלי ושופע הומור. מרגליות לא גדלה על ברכי הז'אנר שהתפתח לצד הראפ האמריקאי, אלא דווקא רגילה בהאזנה ליורקי חרוזים ישראלים בתחרויות השירה המקומיות. כתוצאה מכך, אי ההישענות שלה על מקורות חיצוניים הופך את היצירה שלה למיוחדת עוד יותר ומושכת לאוזן הישראלית.

כעת היא מעלה לראשונה הופעת סולו שלה, במטבח, עם עיבודים לקטעים שבוצעו בערבי הספוקן וורד לצד קטעים חדשים. מזל שאין בהלכה איסור על ספוקן וורד נשי, כי למרגליות יש את היכולת לחבר בין השפה המדוברת, הפשוטה והיומיומית לזו הנשגבת והשמימית.

"ברוך הוא וברוך שמו, שברא את עולמו / בדיסהרמוניה כה פטאלית, בחוסר התאמה כל כך כל כך טוטאלית / בין כלום לשום דבר / את הנצח הוא נתן לאבנים, ולמילים, למשוררים עם שם עולם, האומללים. ולי נתן כלים / כביסות, כביסות, כן, למה לכסות / והלילות שנגמרים רק כששלושתנו כבר גמורים / ולהיות החומרים שמתוכם יוצרים שירים" (מתוך השיר "שד
שלישי").

21.7־24.7, קריית יובל. כתובת מדויקת תימסר בעת הזמנת כרטיס.