"הים לא אינסופי": האיש שנלחם למען משאב הטבע החשוב בתל אביב

מספיק להעיף מבט חטוף במייקל רפאל (53) כדי להבחין בחיבתו המשונה מעט לים. הוא גולש, צולל וחותר בסאפ ובקיאק. עורו צרוב משמש ומעוטר בקעקועים, והוא ניחן ביציבה בטוחה ואדנותית המאפיינת אנשים שיודעים להסתדר עם הים בכל מזג אוויר. לפני כשנה וחצי עזב עם משפחתו את וודסטוק, ניו יורק, שם עבד בשביל הצלב האדום. הם התמקמו ביפו, במרחק נגיעה מהים. באותה העת מונה לעמוד בראש קואליציית אנשי הים התיכון, ארגון חדש יחסית המאגד תחתיו ארגונים השומרים על אינטרסים סביבתיים בים התיכון (מחמלי, אקו אושן, צלול ועוד). "רוב חיי הייתי אקטיביסט", הוא אומר, "התחלתי לעבוד בגרינפיס כשהייתי בן 20 והסתובבתי קצת בעולם לעשות מחאה סביבתית". מאוחר יותר הגיע גם לבוסניה וקוסבו, שם עסק ביישוב סכסוכים באזורי מלחמה ועבד עם הקהילה המקומית. "באתי לארץ בידיעה שאעסוק באקולוגיה", אומר רפאל, "לא ידעתי בדיוק במה אעסוק, אבל ידעתי שזה יהיה קשור לים, כי זאת התשוקה שלי וזה העניין הגדול שלי בחיים".

>> אפשר לעשות משהו לביש ואטרקטיבי גם אם הוא ממוחזר

עיקר עבודת הקואליציה היא הקמת קהילות התומכות בשמורות הימיות בהתאם להמלצות רשות הטבע והגנים. "ב־1975 חתמה ישראל על הסכם להקמת שמורות ימיות ופשוט לא עשתה את זה", מסביר רפאל, "אנחנו מיקמנו את הקהילות שלנו, המורכבות מאנשי ים, ביחס לשמורות שהציעה הרשות. יחד אנחנו יוזמים אירועים שמביאים את הקהל אל הים, מסבירים להם למה הים חשוב ומה הבעיות הגדולות כרגע, ומעלים את המודעות הציבורית בנושא של שמורות ימיות. אנו מנסים ליצור קשר בין הקהילות לבין הים".

"נוטים לחשוב שהים הוא אינסופי, אבל הוא סופי מאוד". מייקל רפאל (צילום: שלומי יוסף)

דיג יתר הוא אחת הבעיות המשמעותיות שאיתן מתמודדת הקואליציה, בעיקר כזה שמתבצע באמצעות מכמורתן, סירה שגוררת רשת מביאה להרס החי והצומח על קרקעית הים. "מסביב לים התיכון יש 250 מיליון איש והם הולכים לשירותים כל יום, מה שמייצר ביוב שנשפך בסוף לים", קובע רפאל, "הים התיכון ימה די סגורה, יש לו כניסה אחת מגיברלטר ולליטר מים שנכנס ממנו לוקח מאה שנה לצאת. יש תחבורה ימית שיוצרת זיהום מטורף שכן לכל המדינות שמקיפות את הים יש נמל. התפלת המים, שמרכיבה 70 אחוז ממי השתייה שלנו, מאלצת החזרת מלח לים ופוגעת בסביבה הטבעית של הים. אנחנו נוטים לחשוב שהים הוא אינסופי, אבל הוא סופי מאוד".

באים לדייגים

לפני כשלושה שבועות הגיעו עשרות דייגים להוטים אל חוף אכזיב והפגינו כנגד הגבלת הדיג בשמורה. עיקר המפגינים היו דייגים ערבים מהצפון, שדיג הוא לחם חוקם. פעילי הקואליציה נדרשו לפנות אליהם ברגישות מיוחדת. "עם הדייגים המצב מאוד מתוח. הם רוצים לדוג, זאת הפרנסה שלהם, אבל מה שהם לא מבינים זה שגם דיג בחכות משפיע בצורה מכרעת על שיקום הים", אומר רפאל. "רצינו שיבינו שבשבילנו, אוהבי הים, צריך לפעמים בטווח הקצר לוותר. וזה ויתור לטובת משהו גדול. ניסינו להסביר שאנחנו לא מנסים לפגוע באוכל של ילדיהם ושלכולנו יש מטרה דומה: ים בריא עם הרבה דגים וצמחייה. לפעמים אין מה לעשות ואתה חייב שיהיה לך זמן שתאכל פחות כדי שאחר כך תאכל יותר".

הערב (24.1) בשעה 21:00 יעביר רפאל עם ליאת צבי, יוזמת הקואליציה, הרצאה ביריד הקיימות של תל אביב. בהרצאה הם ישוחחו על חשיבות של אזור ימי מבחינה עירונית ואקולוגית. "הים הוא הטבע העירוני הכי חשוב", אומרת צבי, "יש לו משמעות מכרעת על הסביבה, אבל גם על התרבות בעיר". רפאל יתמקד בסכנות העומדות היום בפני שימור הים, שהמודעות אליהן חשובה, לדבריו, "כדי להשאיר לדור הבא משהו שפועל, לפחות חלקית".

קיימות או נמות: יריד הקיימות של תל אביב, חמישי (24.1) 18:00־22:30, מזא"ה 9 תל אביב, הכניסה חופשית על בסיס מקום פנוי