מלחמת התשה: יום בחיי הורה תל אביבי

החל מהטירוף של ההתארגנות בבוקר ועד לאיסוף המיוזע מהגנים - חיי ההורים הם מרדף אחד מייגע ובלתי פוסק. לכבוד השקת האריזה החדשה של גמדים המוכר והאהוב, סקרנו את הסיטואציות שמצריכות נשנוש מיידי על הדרך שהכי היינו רוצים שיהיה גם מזין ובריא. היכון, הכן – סקוויז!

יום בחיי. איור: עינב ויצמן
יום בחיי. איור: עינב ויצמן
17 בספטמבר 2018

תוכן שיווקי

5:45

עוד לא התאוששתם מזה שהקטן התעורר עם חיתול מפוצץ באמצע הלילה והגדולה רצתה מים בארבע בבוקר, והילדים כבר מקפצים על המיטה שלכם באנרגיות של פצצה גרעינית. בדרך כלל זה נגמר בשירים ביוטיוב והראשים שלכם עמוק מתחת לכריות. יכול להיות שהם התעוררו מוקדם כל כך כי הם כבר רעבים?

בוקר טוב. איור: עינב ויצמן
בוקר טוב. איור: עינב ויצמן

7:00

אתם מסתובבים אחוזי אמוק בכל הבית בניסיון לארגן את התיקים לגן ואת עצמכם עם לבוש ושיער סביר, בזמן שהזאטוטים שופכים על הרצפה בסלון את קערות הקורנפלקס שהכנתם להם. עם ובלי קשר למאכל הזה, כבר הבטחתם לעצמכם מזמן שתתחילו לארגן להם משהו יותר מזין בבוקר.

מתארגנים. איור: עינב ויצמן
מתארגנים. איור: עינב ויצמן

7:45

יצאתם לדרך עם עגלה עמוסה במיליון תיקים ושקיות, הגדולה יושבת בעגלה והקטן על הראש של אבא וצורח שבא לו משהו לאכול. תזמון גרוע.

יוצאים לדרך. איור: עינב ויצמן
יוצאים לדרך. איור: עינב ויצמן

16:00

הגעת (בקושי) מהעבודה לגן, כולך מזיעה בתוך הבגדים, שולפת כפכפים מהתיק וחולצת את העקבים שהרגו לך את כפות הרגליים. אך אבוי, שכחת להביא איתך הפתעה לקטנצ'יק (בכל זאת – סחב יום שלם בגן… כשמגיע מגיע) ואפילו לא הספקת לחתוך פירות.

עבודה עבודה. איור: עינב ויצמן
עבודה עבודה. איור: עינב ויצמן

17:00

בחום הזה של תל אביב זה או ים או מזגן, ובחרתם לקחת אוטובוס לפיל בסנטר. זה לא יכול לעבור בלי התקף טנטרום הכולל השתטחות על הרצפה הקרירה בקניון. ברגע שאלו יירגעו, יגיעו בכי וצרחות שמבקשות מזון ועכשיו. בכי זה מרעיב, ולומר שהאופציות שסביבכם נטולות ערך תזונתי זה אנדרסטייטמנט.

כיף לילדים. איור: עינב ויצמן
כיף לילדים. איור: עינב ויצמן

19:00

בשעת המקלחות תפגינו כישורים אקרובטיים כאשר ילד אחד יתקלח בטוש והשני בגיגית זעירה לידו, כשהידיים שלכם מספיק ארוכות כדי להגיע לשניים בו זמנית.

זמן מקלחת. איור: עינב ויצמן
זמן מקלחת. איור: עינב ויצמן

19:30

הילדים כבר רחוצים ולבושים בפיג'מות ואתם סחוטים ולא מאמינים שתסחבו עד ההרדמות, אבל אז הם נזכרים שעדיין בא להם לפזר איזה 36 קלפי משחק זיכרון בסלון כדי להשאיר את חותמם, וגם "בא להם משהו". ואתם בכלל עדיין אכולי רגשות אשם על הפיצה שפרגנתם להם בדרך הביתה. גם זה יעבור.

גמדים לדרך. איור: עינב ויצמן
גמדים לדרך. איור: עינב ויצמן