"נקנקיית הגזר דומה בעיניי למוזיקאי שיש לו להיט והוא חייב כל השנים לשיר אותו שיר"

לשפית שיראל ברגר (27) לקח שנתיים להתאושש ממיס קפלן. "זו הייתה חוויה מדהימה שהביאה אותי לאן שאני היום, אבל אף פעם לא ניהלתי משהו כל כך אינטנסיבי", היא מסבירה. "לכן כשסגרנו לא רציתי לעשות שום דבר, הייתי מותשת וחיפשתי את עצמי". היא יצאה לטיול בעולם, עשתה קצת אירועים פרטיים, ובמשך כמה חודשים בישלה ערב בשבוע בבר הניו אורלינסי פרנץ' 57.

>> לפרויקט המלא

כמי שפועלת מהלב ברגר ידעה בוודאות שעל מסעדה אין מה לדבר, והיא חיפשה דרך שתהיה נכונה לה ולמי שהיא. התשובה נמצאה – איך לא – בהודו. "הבנתי שהעולם שלי מחובר ליצירה ולאמנות יותר מאשר לבישול מקצועי. כמו שכל יוצר צריך סטודיו, גם אני צריכה מקום שבו אוכל לבטא את עצמי. ואז התחיל המסע".

בשנה האחרונה היא בדקה אפשרות להיכנס למקומות שכבר פועלים. בסוף, בעצה אחת עם המשקיעים השקטים, החליטה ברגר לפתוח ברחוב החלוצים 8 מקום חדש שיעוצב לפי החזון שלה. ב־OPA ("סבא בגרמנית, כי סבא שלי תמיד נתן לי השראה. הוא היה מסעדן ואדם מדהים") היא מתכננת חלל אינטימי ותפריט של שמונה מנות, שישתנה לפי העונות ומצב הרוח. הירקות והפירות, אורגניים ברובם, יגיעו מחוות "למשמרת" ויעברו תהליכים שימצו מהם את מקסימום האפשרויות.

תכף היא חוזרת, שיראל ברגר. צילום: אנטולי מיכאלו

"אני לוקחת ירק או פרי ומפעילה עליו טכניקות שונות – לדוגמה שזיף אורגני עם ריבת חרדל שחור, קרם בצל לבן ושזיף מותסס טחון עם בריגול (בישול בתערובת יין לבן ושמן זית) יין שזיפים".

כל הרטבים, ההתססות והכבישות נעשים אין האוס כחלק מהצימאון לידע של ברגר. למי ששואל אם נקניקיית הגזר המיתולוגית תיכנס לתפריט – התשובה היא לא, לפחות לא בצורה שבה הוגשה אז.

"המנה הזאת היא גימיק מדהים שמקרב אנשים, אבל היא דומה בעיניי למוזיקאי שיש לו להיט והוא חייב כל השנים לשיר אותו שיר. זה מוצר טוב ואני מאמינה שנשתמש בו מתישהו, אבל הוא לא מתאים למה שאני מנסה להעביר עכשיו. המקום החדש יהיה משהו יצירתי ואחר, ובגלל זה הוא יצליח".