כשהלכתי למיסטיקנית שחזתה כי לעולם לא אהיה מאושרת

לכבוד יום הולדת 25, לפני שנה, הענקתי לעצמי במתנה שיחה עם גרפולוגית שהיא גם אסטרולוגית. לא לקחתי את הנושא ברצינות מדי, ובכל זאת מסרתי לה 300 ש"ח תמורת פגישה טלפונית, כך שכנראה נואשתי לתשובות ברצינות. לאחר שמסרתי לה כמה פרטים אישיים ודגימות של כתב ידי, ביקשתי לקבוע פגישה בתאריך יום ההולדת שלי, וכך קרה.

>> למה דור ה-Y החזיר את הטארוט למיינסטרים? 

"תראי", היא פתחה, "את מסיימת עכשיו שבע שנים רעות". היא צדקה, והוקל לי. "שבע שנים מאז גיל 19. זה אומר שהן יסתיימו, פחות או יותר, בגיל 26". סבבה, לוקחת. "תראי, גם אז לא יהיה לך מדהים, כן? אבל משהו אצלך יירגע קצת". אוקיי. "בגיל 30 אני רואה עוד השתפרות, בקריירה שלך. למעשה את תגיעי לשיא – ותעבירי שיעורי תיאטרון לקבוצות קטנות, של שלושה־ארבעה אנשים". מעבר לזה שמי לעזאזל מלמד תיאטרון בקבוצות של ארבעה אנשים, הרעיון שבשיא הקריירה שלי אלמד משחק עורר בי חלחלה. הבעתי תרעומת, אבל זה לא עצר אותה מלטבוח בעתיד שלי. "לגבי בן זוג, אני לא רואה פה בתמונה. בכלל. אגב, עברת הפלה כבר? – אז חכי. כן, זה מה שאני רואה. שלושה הריונות ושני ילדים. את תגדלי אותם לבד".

בקרוב יום הולדת 26. אני עדיין רווקה, כמו שאמרה, ועדיין עצובה, רק קצת פחות. האם היא באמת קראה את מסלול חיי והטילה עליי קללת בינוניות או שמא פשוט עברה על הפייסבוק שלי והניחה הנחות הגיוניות? כך או כך, ביום ההולדת הקרוב אקנה לעצמי סוודר.