כבוד ויקר: הפורים שלי במחיצת בר רפאלי

בשנת 2013 מצאתי את עצמי במסיבת פורים של סלבס ועיתונאים באומן 17, ללא תחפושת. מארק רונסון ניגן ברחבה התחתית שאינני זוכרת ממנה דבר, והייתה שם בר רפאלי שהתחפשה לבר רפאלי בתחפושת. היא חבשה פאת דוריס דיי שהחמיאה לפניה, רקדה עם חברות בצד האחורי והגיעה לשיאים של צחוק בלי לדעת שעוד רגע צלמים יתנפלו עליה כמו חתולים על פגר. הערב זז לאט, שתינו מהר, רונסון ניגן דברים. היה ריח חזק של וודקה חמוצה.

לסיפורי פורים נוספים:
התחפושת שהרסה לי את החג
איך שרפתי את חבר שלי בפורים
כשהשחרור חצה כל גבול
הטראומה שלי מפורים

רפאלי עישנה כשאחד הצלמים הבחין שאיננה דוריס דיי והתחיל לצלם ללא רחמים, סימן לאחרים להצטרף. הפלאשים הרצופים הפכו להתקף אפילפטי של תאורת קניונים. זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שבה הבטתי מקרוב בדרמה המתחוללת במרפסות החינמים העצובות של הסלבס המקומיים. חבריה של בר הפעילו כוח פיזי והדפו את הצלמים. המפיקים רצו למעלה, סילקו אותם, היו צעקות וחילופי דברים. רונסון המשיך לנגן.

בהפוגה של ההתחרפנות ההמונית הסתכלתי ימינה ושמאלה רק כדי לגלות שנותרנו עשרה בני אדם במקום המיועד ל־100: רפאלי וחברים, חברי הטוב שהשתלב היטב בסביבה, ואני שהדפתי חרדות חברתיות כמו במשחק פונג. הפלגתי עם החרטה אבל גם נהניתי לראות את החבר הכי טוב שלי נוטש הכל לטובת ה־Crew מהוד השרון. הם הצטלמו, שפכו דרינקים, רקדו. ארבע שעות הן הרבה זמן להעביר במחיצת אנשים שקונים את הבגדים שלהם בקוֹס. עשיתי כאילו כיף לי, אבל גם חישבתי את המנוסה הזהירה הביתה. אלא שאז, בין הדהודי הייאוש והשכרות, בר רפאלי ניגשה אליי. היא הזיזה את המעיל השחור הכבד שלי, הביטה בחולצה הלבנה מלמטה, נגעה קלות בבטני ושאלה "את ערפד, נכון? אני יודעת שאת ערפד התחפשת לערפד!". אמרתי "כן", אף שלבשתי את הבגדים הרגילים שלי מ־ H&M ומרחתי את האודם מהסופר־פארם שאני מורחת מגיל 19 ועד היום. אמרתי "כן" לבר רפאלי אפילו שהתשובה הנכונה היחידה הייתה "לא".

בשנת 2018 מצאתי את עצמי במחזה "נפילים" של הזירה הבין תחומית, שכתב יונתן לוי. המערכה השלישית מסתיימת בתפילת בר רפאלי: "לב פרראי / לפר איבר / בריר אפל / ררב פלאי / ררפא לבי / לב פרראי / פר לאיבר / בריר אפל". זה נראה כמו שיכול אותיות גס אבל מדובר בפירוק איברים חיוני. איברי בר רפאלי. במקום נהנתנות, קרולינה למקה ומתחמי VIP – המהלכים הרטוריים בתפילת הפרינג' הופכים את מציאות הזוהר למניפסט של אנדרה ברטון.
זאת אחת הדוגמאות הממשיות והרלוונטיות לאופן שבו זרם מילולי יכול להפוך לכישוף ולנטרל אובייקטים מכוחם הרפה, לעשות אותם חסרי כל, סמלים של ריק.

ידעתי כל כך מעט במסיבה ההיא, לפני חמש שנים. ידעתי כל כך מעט ונהניתי להיות ערפד לבר רפאלי.