פיקוס המריבה: המלחמה על העץ התל-אביבי שהגיעה לבית המשפט

זה יותר משנתיים נאבקים יסמין דייויס ובני משפחתה להציל את עץ הפיקוס הנטוע בחצר ביתם המשותף, עץ שהשכנים דורשים פעם אחר פעם לכרות. בשלוש החלטות שונות קבע פקיד היערות הראשי של העירייה כי אפשר לשמור על העץ, האחרונה התקבלה באוגוסט, אבל השכנים ממאנים להשלים עם קיומו של העץ.

המריבה מסלימה עתה שוב ומטפסת לערכאה גבוהה יותר. ב־31 בינואר יתקיים דיון ראשון בבית המשפט המחוזי בשל עתירת השכנים לקבל רישיון לכריתת העץ. הסכסוך, אם טעיתם לחשוב, רחוק מלהיות כספי. דייויס ומשפחתה התחייבו לשאת בכל עלויות תחזוקת העץ מבלי לדרוש השתתפות מיתר הדיירים, ועד כה הוציאו יותר מ־11 אלף ש"ח בגינה.

>> לכבוד ט"ו בשבט: מה אתם לא יודעים על מי שמגדל לכם את הוויד?

לטענת דייויס המשפחה אף הציעה פתרון ארוך טווח (על חשבונה). היערנים העירוניים נתנו את ברכתם, אך השכנים אינם משתפים פעולה. "הם מתעלמים מכל הפניות וההצעות לפשרה. כל רצונם הוא בכריתה", היא מסבירה. העירייה השתכנעה בין השאר בזכות פוטג' של מצלמה אנדוסקופית באורך 11 מ' שנטמנה במערכת הביוב של הרחוב. את המצלמה רכשה והתקינה, מי אם לא, משפחת דייויס. המשפחה החרוצה עוקבת אחר צמיחת השורשים ודואגת לנקות את הביוב משייריהם.

עץ משפחה (צילום: שלומי יוסף)

ומדוע נעמדת משפחה אחת על רגליה האחוריות ונרתמת עד כדי כך לשמירה על עץ בודד? "יש לנו קשר רגשי לעץ", מספרת יסמין. "עברנו לגור בבניין לפני 31 שנים, אני הייתי אז בת 6. במהלך השנים טיפח אותו אבי המנוח, שהוכר כחלל צה"ל ונפטר לפני שבע שנים. אבי לימד את המשפחה לאהוב עצים, ובזכותו הפך העץ לאחד הגדולים והוותיקים ברחוב. אבא כבר לא איתנו, אבל העץ כן".

שכנים נוספים נעמדים כעת לצד משפחת דייויס, גם אם מסיבות אחרות לגמרי. כ־100 מתושבי הרחוב חתמו על עצומה והצהירו כי הם מתנגדים לכריתת העץ, שלדבריהם מעניק צל בהיעדר עצי מדרכה אחרים ומהווה נקודה ירוקה בתוך ים הבטון האפרורי מסביב. אין לדעת מה יהא גורלו של הפיקוס בבעלי מלאכה 43 וכמה פרקים עוד ייכתבו בסיפור הזה. חשוב לזכור שעץ המריבה הוא רק אחד מני רבים הנתונים בסכנת כריתה. הכל מחכים בקוצר רוח למוצא פיו של בית המשפט.