נדב איל: "הביטוי 'ההדלפה הגדולה בהיסטוריה' שייך למדור הברנז'ה"

"לא קיים רכיב ההפתעה. הרי אף אחד לא מופתע מכך שדיקטטורים משתמשים בחשבונות אוף שור כדי להלבין כסף"

נדב איל. צילום מסך
נדב איל. צילום מסך
7 באפריל 2016

אהלן נדב איל, עורך חדשות החוץ של ערוץ 10. השבוע התפרסמו מסמכי פנמה – ההדלפה הגדולה בהיסטוריה שכוללת מיליוני מסמכים שחושפים כיצד ראשי מדינות ובעלי הון מסתירים את כספם במקלטי מס – אבל אותך, במפתיע, הם לא הרשימו במיוחד.

״קודם כל אני צריך לסייג את עצמי ולומר שאנחנו מדברים ביום שני אחר הצהריים, וכל יום ב־21:00 יתפרסמו סיפורים חדשים, כך שיכול להיות שעד שתדפיסו כבר יהיה אקדח מעשן שיגרום לי לחשוב אחרת, אבל כרגע עדיין לא שמענו אותו יורה״.

ההסתייגות נרשמה. ובכל זאת, באחד מציוציך בטוויטר הגדרת את מסמכי פנמה כשעמומון והוספת שכל ההדלפות האלה הפכו להיות מכה גלובלית של נתונים בלי כותרת.

״בסיפורים גדולים מהסוג הזה אתה מחפש את רכיב ההפתעה, שלא קיים כאן. הרי אף אחד לא מופתע מכך שדיקטטורים משתמשים בחשבונות אוף שור כדי להלבין כסף. אני לא אומר את זה כדי להקטין את הפרויקט אדיר הממדים הזה. האתגר העיתונאי זה למצוא את החשוב, החדש והמעניין הופך להרבה יותר קשה כשאתה נאלץ להשתלט על כמויות מידע אדירות כאלה. יש כאן בכל זאת סיפור גדול שנחשף, אבל קשה לשים עליו כותרת ברורה״.

מהו הסיפור בעיניך?

״העובדה שחשבונות אוף שור הפכו לסטנדרט של האחוזון העליון הגלובלי. אם מדינות לא יפעילו מערכות מיסוי סטנדרטיות גלובליות, תמיד תהיה מדינה שתשבור את השורה ואליה תוכל לברוח בתור אוף שור, וזו סיטואציה שדופקת את השכבות המוחלשות״.

להדלפה הכי גדולה בהיסטוריה, שכוללת מידע על כ־240 אלף חשבונות בנק, בכל זאת יש חשיבות בשיקוף קנה המידה העצום של התופעה הזאת.

״בהחלט יש חשיבות בכך שההדלפה הגיעה מחברה שכל פרנסתה היא לבצע העלמות מס חוקיות, ואני מניח שלמידע הזה יהיה חשיבות רבה לרשויות חוק ומיסוי, אבל העיקר הוא לא זה שיש לנו המון מידע. הביטוי ׳ההדלפה הגדולה ביותר בהיסטוריה׳ שייך למדור הברנז׳ה ותפס מקום יותר מדי גבוה בקידום של הסיפור. מה שאכפת לי זה אם יש שם כותרות, גם אם לא את ה׳כותרות הכי גדולות בהיסטוריה׳. בינתיים, בשלב שבו אנחנו מדברים, נחשפו דברים מעניינים, בעיקר סיפורי עומק מגזיניים על מסלולי כספים, והרבה פחות שורות תחתונות מרגשות״.

עם יד על הלב, עד כמה היית משתוקק להיות אחד מאותם מאות עיתונאים שנברו בחומרים?

״השתגעת? זו הרבה מאוד עבודה בלחץ זמן קיצוני, שבו אתה צריך לוודא שלא פספסת שום דבר. זו משימה שאתה צריך לנשום עמוק לפני שאתה צולל אליה, ואני שמח שמקום כמו ׳הארץ׳ עושה את זה כמו שצריך עם צוות מנוסה. כמובן שאם היינו מקבלים את המידע היינו עושים כל מאמץ כדי להשתלט עליו, אבל זה לא משהו שאפשר לקנא בו״.