אזור חיוג 007: סיפורי הריגול הסודיים של תל אביב

תל אביב הייתה מאז הקמתה קרקע פורייה לפעילות מודיעינית חשאית, ולא מעט דברים קרו לכם ממש מתחת לאף. בדקנו איפה יש הכי הרבה סיכויים לפגוש מרגלים ולמה כדאי להיזהר מפחיות שתייה

המרגל מרקוס קלינגברג (צילום: gettyimages)
המרגל מרקוס קלינגברג (צילום: gettyimages)
16 בדצמבר 2015

"בספטמבר 1997 הסתובבו ברחובות הראשיים של תל אביב סוכני מוסד והשפריצו מים על אנשים כדי לראות את התגובה", מספר ד"ר מישקה בן דוד, סופר ובכיר לשעבר במוסד. האימונים התבצעו על עוברי אורח תמימים לקראת מבצע חיסולו של חאלד משעל, מנהיג הלשכה המדינית של חמאס. על פי הפרסומים, לוחמי המוסד היו אמורים לארוב למשעל ליד משרדו בעמאן, לחכות לשעת כושר וכשייצא מרכבו – להתיז עליו חומר כימי שיגרום לגופו לקרוס. בן דוד כיהן אז כראש מחלקת מודיעין במוסד, והיה איש הקשר בין מטה הארגון ללוחמים בשטח.

כמה ימים לפני שיוסי כהן מונה לתפקיד ראש המוסד, מת בגיל 97 בפריז מרקוס קלינגברג כשהוא עדיין נושא בתואר “המרגל שהסב את הנזק גדול ביותר לישראל". פעילותו של החוקר במכון הביולוגי, אחד המקומות החשאיים במדינה, נחשפה על ידי השב"כ ב־1983. המכתב ששלח קלינגברג לעיתון “מעריב" ב־2007 ובו הוא מגולל את סיפורו, נפתח כך: “אחרי ארבעה ימי חקירה בדירת מסתור של השב"כ בתל אביב, נשברתי".

עדיין מחזיק בתואר. המרגל מרקוס קלינגברג (צילום: gettyimages)
עדיין מחזיק בתואר. המרגל מרקוס קלינגברג (צילום: gettyimages)

נראה שאותה דירת מסתור בצפון העיר לא לבד. תל אביב מאז ומעולם הייתה כר פורה לפעילויות חשאיות מהסוג המודיעיני, וגם ללא מעט יצירות בדיוניות. אגדות מוסד אורבניות מציתות את הדמיון המקומי הנלהב ומיתרגמות לסדרות ריגול ישראליות שרק הולכות ומשתבחות. בסדרת המתח “כפולים", לדוגמא, מנסה נטלי (בגילומה של מגי אזרזר) להיפטר ממעקב שהוצמד לה. הלוקיישן שנבחר הוא דיזנגוף סנטר וכמו שאפשר לנחש, ההתחמקות הושלמה בקלילות.

ממש כמו וושינגטון

את המשוחרר הטרי יונתן פולארד אולי לא נראה בקרוב הולך לאיבוד בסנטר, אבל מטה השב"כ שנמצא בעיר ומטה המוסד הסמוך לה, השגרירויות הזרות ובתי המלון, מגבירים את הסיכוי שפגשתם מרגל ולא ידעתם. “על הנייר זה כמו וושינגטון, העיר שהכל נמצא בה – מגלילות עד רמת אביב, המתקנים וכל תעשיית ההיי־טק, אבטחת המידע, הקריה, בסיס חיל האוויר והוועדה לאנרגיה אטומית", מגלה אדם שמכיר מקרוב את פעילות המוסד. “תל אביב, ואולי קצת ירושלים, הן הערים היחידות בישראל שיש להן סטייל בינלאומי. אי אפשר להיות מרגל בעפולה כי יראו שאתה לא מהמקום. הכל מתרכז פה".

מה הסיכוי להיתקל במרגל בדרך למכולת?
“השב"כ משקיע אנרגיה במעקב אחרי חשודים בריגול. הם מסתובבים בתל אביב, בשגרירויות ובבתי המלון באזור – והשב"כ עליהם. יש גם את עניין האימונים. בגלל הסמיכות למטות השב"כ והמוסד, האימונים והתרגילים מתקיימים בעיר. היום אפשר להסתובב כמה דקות בעיר ולראות אנשים מתאמנים בעבודה חשאית, מעקבים, תצפיות. קשה לראות את זה, אבל באבן גבירול וברחובות סמוכים זה חזק מאוד. העיר היא מגרש אימונים אחד גדול".

איכשהו היא הצליחה לצאת מהסנטר. מגי אזרזר ב"כפולים"
איכשהו היא הצליחה לצאת מהסנטר. מגי אזרזר ב"כפולים"

מתאמנים על רטוב

נחזור לניסוי ההתזות בתל אביב, שגרר אחריו תגובות כועסות. “המטרה הייתה לבנות בצורה מדויקת יותר את תורת הלחימה ואת הצורה שבה יתקרבו ויתיזו על משעל", מספר ד"ר בן דוד. “בהתחלה היו ניסיונות להגיע מאחורי אנשים ולהתיז על העורף, אבל למדנו שאם אין הסבר מספק, זה עלול לגרור תגובות זועמות ואלימות. לכן נבנתה תוכנית חדשה: ליד האדם שהתיז את החומר עמד אדם נוסף שניער פחית קולה ופתח אותה ממש ברגע ההתזה, כך שתשפריץ. האדם שהתיזו עליו מסתובב לראות מה קרה, מבחין בעיקר באדם עם הפחית ומסיק שההתזה הגיעה ממנו. התרגיל הזה נעשה על עשרות אובייקטים ברחובות ראשיים בתל אביב, כיוון שגם הפעולה הייתה צריכה להתבצע ברחוב ראשי".

אילו תרגילים עושה קהילת המודיעין בתל אביב בזמני שגרה?
“דוגמה מפורסמת היא תרגיל המרפסת: המדריך מצביע על מרפסת בקומה גבוהה של בית אקראי, ואומר לחניך שהוא רוצה לראות אותו עם בעלי הבית במרפסת במשך חמש דקות. המטרה היא לראות אם החניך יצירתי ובוחר סיפור כיסוי נכון, לראות אם הוא לא נועז מדי ומתחיל לטפס על המרפסות מבחוץ, אם הוא מצליח לרכוש את אמון בעלי הבית כדי שיכניסו אותו".

מה עוד קורה בלי שנרגיש?
“באופן כללי, יש תרגילים שבהם צריך להביא מידע מחנויות או מאנשים ברחוב. הרבה תרגילים מתבצעים במלונות: המדריך נכנס עם החניך ללובי, מצביע על אדם שיושב ואומר לו להגיע בעוד שעה עם כל הפרטים שהצליח להוציא על האדם בלי שיגלה".

גם ח"כ ציפי לבני מהמחנה הציוני, אשת מוסד לשעבר, נזכרת בתרגילים שהתקיימו בעיר. "בעזרתם הכרתי את שמות הרחובות בתל אביב כולם – מידע שמשמש אותי עד היום, כולל העובדה שהמספרים מתחילים מהים ומדרום. הרבה שעות בילינו ברחובות כעוקבים ובתרגילים בתור נעקבים".

על הקשר שהיה או לא היה בין מתחם שרונה לבין המוסד, בן דוד לא מתלהב להרחיב. מי שכן יוכלו אולי להעיד על עברה החשאי של מושבת הטמפלרים, הם שרידי אנטנת תח"ל (תחנת חוץ לארץ) ששימשה ליצירת קשר עם סוכנים בחו"ל וכמעט נהרסה בבניית פרויקט גני שרונה – מידע שבן דוד מסרב לאמת. כשנשאל אם יש מקומות שבהם סוכנים נפגשים עם מפעיליהם, הוא נאלץ לפוצץ לכולנו את הפנטזיה האפלולית. "רוב התרגולים הם ברחובות צפון תל אביב, כיוון שהם מדמים עיר אירופית. כל מסעדה גדולה מתאימה לפגישות של מפעיל וסוכן – ודווקא לא מקום חשוך עם קומת מרתף".