אם אין קמח: חולי הצליאק במחאה על מחירי המוצרים נטולי הגלוטן

גל המחאה על יוקר המחיה כבר עבר כמה גלגולים, ובכותרתו הופיעו עגלות, פלפלים וקוטג' ולאחרונה מככב המילקי. כל אלה הם ביטויים שונים למצב עגום אחד, ועכשיו הגיע תורם של חולי הצליאק. בישראל חיים כ־13 אלף אנשים המאובחנים כחולי צליאק – מחלה גנטית המונעת מהחולים לעכל מזון המכיל גלוטן. מחקר שנעשה מטעם הכנסת בשנת 2010 מגלה כי למעשה חיים בישראל 48־76 אלף חולים פוטנציאליים, ויוקר המחיה בהחלט לא דילג עליהם. סל קניות בסיסי של חולה צליאק עלול להיות גבוה ביותר מ־300 אחוז מסל קניות "רגיל", ועכשיו החליטו החולים להרים קול צעקה.

קמפיין פייסבוק שמוביל דן סולומון, פעיל בולט במאבק, העלה מחדש את הנושא לתשומת הלב הציבורית. סולומון (46), אב לילדה בת 9 החולה בצליאק, החליט לפני כשבועיים לעלות לירושלים ולמחות עם ילדיו על העושק. אחרי שלושה ימים של הפגנה שקטה מול הכנסת הבין שיצטרך תגבור והקים את דף הפייסבוק "מאבק הצליאק". בעקבות פתיחת העמוד החלו חולים רבים לפרסם תמונות שלהם או של ילדיהם אשר מניפים שלטים המציגים את המחירים הגבוהים של מוצרי המזון המתאימים להם.

"בזמן שעם ישראל מקטר על המילקי, אנחנו משלמים 60 שקל לק"ג קמח, 23 ש"ח לפסטה ו־25 ש"ח לכיכר לחם לא גדולה", אומר סולומון. "אני מזמין את הציבור לעצור ליד המדפים והמקררים של המוצרים ללא גלוטן ולראות בעצמם את המחירים שאנחנו נאלצים לשלם, פשוט כי אין משהו אחר. זה לא טרנד כמו שחלק חושבים, לא בחרנו במחלה. תוך שבוע נכנסו 300 אלף אנשים, פנו אליי חברי כנסת ואנשי תקשורת, והמחאה הווירטואלית הוכיחה את עצמה".

דף הפייסבוק החדש מצטרף לדף "צליאק יקר" הוותיק יותר שאותו מנהלת רוני גילון, תל אביבית בת 29, בשנתיים האחרונות. "אני באופן אישי הפסקתי לקנות הרבה מוצרים בגלל העול הכלכלי", מספרת גילון. "עדיין קיימת בורות גדולה. אנשים אומרים לנו להפסיק לקטר, שאפשר לחיות בלי המוצרים האלה. הם לא מבינים שזו מחלה. יש חולים שההשפעה לא נראית אצלם באופן מיידי, זה נזק מצטבר שיכול להוביל למחלות לא פשוטות כמו סרטן. כשלא רואים נזק מיידי נורא קל להתעלם".

יש תקווה למאבק?

גילון: "כן, מהסיבה הפשוטה שמספר המאובחנים עולה. זו מחלה רדומה שיכולה להתעורר גם בגיל מבוגר. משהו עלול לקרות – יתגלה מישהו שנגרם לו נזק משמעותי לדוגמא. יש אמת בקושי הזה, שעשרות אלפי אנשים שותפים לו".

סלומון: "יש הרגשה שגם חברי הכנסת והשרים מבינים שאוכלוסיית הצליאק קופחה במשך שנים. אני לא אעבור לברלין, אלא אלחם על הארץ שאני אוהב, צריך ליישר קו עם המדינות המתוקנות. אני מתכנן הפגנה מיוחדת מאוד שטרם נראתה בארץ. תצטרכו לחכות ולראות".