העירייה דורשת מפעילים חברתיים תשלום ארנונה על בית העם

עיריית תל אביב דורשת מפעילי המחאה החברתית תשלום בגובה 30 אלף ש"ח, בטענה כי עליהם לשלם ארנונה בגין התקופה שבה פעלו בבית העם. לאחר פינוי המאהלים מהשדרה על ידי עיריית תל אביב בספטמבר 2011, השתלטו חלק מהפעילים על המבנה שעמד נטוש ומוזנח בשדרות רוטשילד 69 והכריזו עליו כמרכז קהילתי. בעלי המבנה, מתי ברודי, הצהיר אז כי אין בכוונתו לפנות את הפעילים מאחר שהוא ממילא ממתין לקבלת היתרים מהעירייה כדי לשמרו ולפתוח בו מלון בוטיק. במבנה שזכה לכינוי בית העם התקיימו מאות אירועים ופעילויות, הוקמו בו עמודי הפייסבוק "חדר המצב" ו"המשמר החברתי בכנסת", ובתחילת דרכו אף התגוררו בו חסרי בית – דבר שעורר ויכוחים רבים בין הפעילים השונים . בפברואר 2013 פינו הפעילים את הבניין לבקשת בעליו ולשם שיפוצו.

"המבנה היה למעשה פרוץ, ללא חלונות, והוגדר בעירייה כנכס לא ראוי לשימוש, משמע נכס שלא חייב בארנונה. בתקופה שאנחנו פעלנו שם הוא שימש למעשה כתשתית ציבורית פתוחה, אנשים נכנסו אליו ויצאו ממנו בצורה חופשית", מסביר הפעיל החברתי ערן בריל, 39, שנדרש כעת לשלם לעירייה את חוב הארנונה על תקופת הפעילות של בית העם. "בעל הנכס נתן לנו אפשרות לפעול בו מתוך הבנה כי ישמש חלופה למרחב הציבורי בשדרה שבה התקיימו באותה תקופה אינספור פעילויות למען הציבור. הבניין שימש עשרות קבוצות והתקיימו בו הרצאות, שיעורים, הופעות וכל מי שרצה יכול היה לבוא ולקחת חלק".

את קיומו של החוב גילה בריל לאחר שעמותת בית העם שהקים עם פעילים נוספים כדי להמשיך את הפעילות שהחלה במבנה, ניגשה למכרז של עיריית תל אביב לקבלת מבנה ציבור ברחוב שד"ל.

"כשהיה עלינו להחזיר את הבניין לבעליו אחרי שנה וחצי, עלה הצורך למצוא עבור בית העם – שבינתיים הפך למוסד מוכר, מוערך ואהוב על רבים – בניין חלופי כדי להמשיך ממנו את הפעילות".

העמותה הפסידה במכרז לטובת מכללת עלמא, אך לדברי בריל, ראש ועדת המכרזים איתי פנקס (מרצ) אמר לפרוטוקול הישיבה כי מציאת נכס חלופי לבית העם עומדת בחשיבות עליונה ושהוא מתחייב לפעול במהירות לפתרון העניין. כל חברי סיעת מרצ הביעו את תמיכתם.

אלא שבמקום נכס חלופי שלחה מחלקת הארנונה לבריל דרישה לתשלום חוב ארנונה שתחילה עמד על סך 300 אלף ש"ח בגין השימוש בבניין בשד' רוטשילד 69.

"למרות שהבניין הוגדר על ידי העירייה כלא ראוי לשימוש, היא טוענת שעצם השימוש בנכס הופך אותו לחייב בארנונה. חשבוני האישי עוקל, ושוחרר רק לאחר מאבק מורכב וארוך, וגם זה באופן זמני, עד שתובהר הסוגיה בוועדת הערר. בשני הדיונים שהתקיימו עד כה הוועדה גילתה שורת שגיאות בדרישת הארנונה, כגון חיוב על שימוש מסחרי", טוען בריל ומוסיף, "הוועדה ביקשה מנציגי העירייה לחזור ולבחון מה ניתן לעשות כדי לסיים את הפרשה באופן הוגן. נציגי העיריה חזרו לדיון השני עם דרישת חיוב מעודכנת, הפעם של 30 אלף ש"ח במקום 300 אלף ש"ח, אך עדיין הם מתעקשים שאשלם".

בריל טוען כי חברי סיעת מרצ הציעו להסדיר את החוב דרך תקציב הסיעה שלהם המאפשר להם להעביר תקציב לגופים שונים. "נאמר להם שיש סעיף שאוסר על תמיכה בארגונים לא פעילים אבל זה לא נכון", מסכם בריל.

בחודש הקרוב אמורה ועדת הערר להתכנס בפעם השלישית כדי לדון בחוב הארנונה של בית העם. לקראת הישיבה החלו בריל ופעילים חברתיים נוספים לאסוף תצהירים משפטיים מכל מי שפעל במבנה, "כדי להוכיח שהמקום היה בשימוש ציבורי רחב ולא בשימוש אדם פרטי זה או אחר. יש לנו כבר עשרות תצהירים", אומר בריל. עורכת הדין והפעילה החברתית יפעת סולל החברה בעמותת בית העם פנתה בפייסבוק לעזרת הציבור. "הניסיונות שלנו ושל ועדת הערר לגרום לעירייה לנהוג בהגיון כשלו", כתבה, "אם הייתם בפעילות כלשהי בבית העם, אנא חתמו על תצהיר – כי בית העם היה של כולנו."

מעיריית תל אביב לא נמסרה תגובה.