הקוד האתי: דיני אינטראקציה עם בני נוער

איך ניגשים לבקש קצת שקט, איך לא יוצאים זקנים טרחנים ומה גבולות המותר בכל הנוגע לכוכבות נוער? הקוד האתי לכל מי שנאלץ לתקשר עם בני נוער

בני נוער. צילום: Shutterstock
בני נוער. צילום: Shutterstock
5 בספטמבר 2016

קנייה חכמה

חבורה של קטינים מבקשת מכם לקנות לה אלכוהול ו/או סיגריות? קודם נסו להבין אם מדובר בתחקירנים של חיים הכט, לאחר מכן קחו בחשבון שתי אופציות: היענות שלאחריה הריגוש הבורגני שבעבירה על החוק, או סירוב העשוי להיגמר בדקירה.

נוער שוליים

חבורת נערים מרעישה לכם מתחת לבית? הימנעו מלהעיר להם (אלא אם יש לכם ילדים קטנים שעלולים להתעורר). אם בכל זאת החלטתם להיות אמיצים, נסו לעשות את זה קול ובלי להתנשא – כי אתם לא רוצים להפוך להורים שלכם, וגם כי זה עלול להסתיים במטח אבנים לעבר החלון שלכם.

עניין של זמן

נסו להימנע ככל האפשר מאמירות שיגרמו לכם להישמע זקנים. "סיגריות? בגיל שלכם אני כבר עשיתי קוק", לא מגניב כמו שזה נשמע לכם. גם לא "סיגריות זה חרא, הלוואי שכשאני הייתי בגילכם מישהו היה אומר לי את זה".

משפחה לא שואלים

יש לכם אחים או אחיינים בגילים האלה? לעולם אל תשאלו אותם מה מגניב עכשיו אצל הנוער (אלא אם אתם עיתונאים שמחפשים אייטמים לגיליון על בני נוער, וגם אז זה לא לגיטימי). גם אל תשאלו אותם אם הם קוראים ספרים.

חופש מידע

גברים: לגיטימי לצפות באייטמים על עדי ביטי/ נוי והדר/ נועה קיריל בגיא פינס, לא לגיטימי לחפש אותן במיוחד ביוטיוב.