חבר, מה אתה חופר?

לא בכל יום נוחת על שולחני סיפור עיתונאי אמיתי. לכן, כשנזרק לעברי השבוע בדל מידע עסיסי במיוחד הרגשתי עקצוץ בכל הגוף. השמועות סיפרו על אתר בנייה בתל אביב, ממש מאחורי משרדי קשת ברמת החייל, שעבר הסבה לאתר חפירות בחסות רשות העתיקות לאחר שגילו שם שרידים עתיקים. הייטקיסטי רמת החייל יודעים לספר על תכונה רבה ועל עשרות עובדים שמתרוצצים סביב המתחם בשבועות האחרונים, במה שכבר הפך לשיחת היום בשיחות הברזייה של המשרדים.

ארזתי את האייפון ויצאתי לדרך. ירדתי תחנה לפני היעד, נחושה להסתוות בשטח, ואז ראיתי אותו: מעל שערים פתוחים לרווחה התנוסס בגאון שלט שהכריז כי ממש כאן יוקם פרויקט בית הרופאים. אז זהו, שלא. שני צעדים קדימה גילה שלט נוסף כי במקום מתבצעת חפירה ארכיאולוגית, ומבט קדימה חשף כ־30 אפודים זוהרים, לא פחות. עשרה פועלים נוספים בדיוק התיישבו לאכול ארוחת בוקר. כל כך הרבה עובדים באתר בנייה? ברור שיש כאן סיפור.

"סליחה, מה אתם עושים כאן?", המתקתי שפתיים לכל עובר ושב, וכולם הפנו אותי לבחור בשם אריק האחראי. ידעתי שאריק האחראי לא יאהב את ההתקדמות המהירה שעשיתי בתוך האתר שלו, ואיבוד העשתונות הרגעי שהוא הפגין בגלל הביטוח שאין לי חיזק אצלי את התחושה שמישהו מנסה להסתיר כאן משהו. רגע אחרי כבר התקדמתי לכיוון היציאה, והוא אחריי.

"אני לא אומר לך כלום בלי אישור מהדוברות", הבהיר מיד. "אוקיי, אבל כמה זמן אתם עובדים כאן?", הקשיתי. "עד שאין אישור אני לא יכול לדבר". אריק נראה לי כמו בחור הגיוני: "מה בעצם אתם מקווים למצוא כאן?". פה הוא כבר איבד את הסבלנות. השער נסגר מאחוריי.

גם דוברות רשות העתיקות התחפרה עמוק באדמה, כך שהטלפון הבא שעשיתי היה לקבלן של הפרויקט המקורי. "זאת נופר מ'Time Out תל אביב'. אתה הקבלן ברחוב הברזל?". – "כן. מאיפה את?". – "מהעיתון. תגיד, מה עושים שם? מצאו משהו מעניין?". – "גברת, דברי דוגרי, מה את רוצה לדעת?". – "דוגרי אחי, מצאו משהו מעניין?". הוא סיפר שכבר שבועיים רשות העתיקות חופרת לו שם. "מצאו שם בארות מים, כדים, אפילו רצפת בטון", הוא נידב, ואני נשארתי עם הרשמקול ביד. וואלה. כדים.

מדוברות העתיקות נמסר: " פניות נוספות בנושא מעידות כנראה על התעניינות תל אביבית נאה בארכיאולוגיה. אנחנו מכינים חומרים, ואם בעל הקרקע ייתן את הסכמתו לפרסום הממצאים, נפרסמם בצורה מסודרת".