חצי הכוס המלאה

חלק שנאו אותו וחלק אהבו, אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח: הקמפיין של זניט מדיה ו־Time Out להגברת המודעות לסם האונס הפך לשיחת היום בשבוע החולף, והעלה את המודעות לתופעה החמורה הזאת

היד מימין שומרת על הכוס שלה. צילום: נעמה רוט
היד מימין שומרת על הכוס שלה. צילום: נעמה רוט

לקראת חגיגות הסילבסטר בשבוע שעבר, יצאו במשרד הפרסום "זניט מדיה" בשיתוף Time Out בקמפיין להעלאת המודעות לסם האונס. "תשמרי על הכוס שלך" היה הסלוגן שליווה אותו, ובעשרות ברים ברחבי העיר חולקו כוסות ללא תחתית, שלא ניתן להניח.

כצפוי, הקמפיין גרר אחריו דיונים ערים: הרשתות החברתיותת הוצפו בפוסטים דעתניים ובממים ברוח הקמפיין, והוא הפך לאייטם חם ברוב כלי התקשורת.

המבקרים הטיחו ביוצרי הקמפיין האשמות שנוגעות למשחק המילים שבמרכזו. "שוב אונס הופך להיות הבעיה של הנאנסת", כתבה העיתונאית לינוי בר־גפן בסטטוס. "לא שמרת על הכוס שלך? בעיה שלך. לא נעשה כלום כדי למנוע".

רוב הביקורת התייחסה לאופן שבו מעביר הקמפיין את האחריות מן האנס אל הנאנסת, אבל לא מעט הביעו דעה אחרת ולפיה המטרה מקדשת את האמצעים, והעובדה הפשוטה שהקמפיין הפך לשיחת היום היא הוכחה לכך שהוא השיג את מטרתו. סקר שפורסם ב"ידיעות אחרונות" אף הראה כי מרבית הישראלים חשבו כך – 63 אחוז מהנשאלים חשבו כי הקמפיין ראוי וחשוב.

"יסלחו לי חברותיי הנשים", קראה נגה פסו ב"מגפון", שאת העובדה שהסלוגן פונה רק לנשים היא דווקא לא אהבה, "אבל בעולם בו לכולנו יש הפרעות קשב וריכוז מעודף אינפורמציה וכותרות (…) שרובן לא זוכות להתייחסות נוספת מצדנו – דווקא סלוגן מתריס כמו זה מקבל יותר חשיפה, וחשיפה מביאה למודעות".

גם העיתונאית סמדר שיר טענה כי כדי לחולל שינוי יש צורך בזעזוע. בטור שכתבה ב"ידיעות אחרונות" היא בירכה על הדיון הציבורי שהתעורר, גם במחיר תשומת הלב השלילית שלה זכה הקמפיין. "בינינו", היא כתבה, "האם הקמפיין היה מעורר כל כך הרבה תשומת לב אילו נוסח כ'תשמרי על הגביע שלך?'".

ומה לגבי הטענה כי הסלוגן מעביר שוב את האחריות אל האישה? "זה בדיוק כמו שהילד שלך יוצא מהבית למסיבת סילבסטר", הבהיר אילן לוקאץ' בערוץ 2. "אתה אומר לו 'תיזהר, בכבישים יש מלא נהגים משוגעים'. זה לא מוריד מולקולה אחת של אחריות מהנהגים. זה רק אומר לילד – תיזהר. וצריך להגיד את זה".

שני המחנות – הבעד והנגד – הביעו דעות נחרצות לכאן ולכאן בשבוע החולף, אבל על דבר אחד הם בטוח מסכימים: המלחמה במקרי האונס והתקיפה המינית היא חשובה מאין כמוה, והקמפיין הזה הצליח להעלות אותה על סדר היום באופן חסר תקדים. מספיק שאישה אחת ניצלה בזכותו, אנחנו עשינו את שלנו.