מצב רוח רע

ביטולן המסתמן של בחינות הבגרות בספרות ובהיסטוריה והפיטורים באוניברסיטה העברית מסמנים את המשבר החמור שפוקד את מדעי הרוח

15 באוגוסט 2013

"האם היה רגע בחיי אמריקה שבו זכו מדעי הרוח להוקרה פחותה מבימינו אנו, והאם היה רגע בחיי אמריקה שמדעי הרוח היו דרושים יותר מעכשיו?" – במילים אלה פתח עורך מדור הספרות של השבועון "ניו ריפבליק", לאון ויזלטיר, את נאומו בטקס הענקת התארים של אוניברסיטת ברנדייס השנה. כמו במקרים רבים אחרים, גם פה אפשר להחליף את המילה "אמריקה" ב"ישראל" והמשפט יעמוד בעינו, אולי אפילו יקבל משנה תוקף.

ועדה מיוחדת מטעם משרד החינוך הישראלי דנה אשתקד בנושא צמצום בחינות הבגרות והסכימה על צמצום מספר הבחינות משבע לארבע בלבד: מתמטיקה, אנגלית, לשון ומקצוע מדעי אחד, והעלמת מקצועות מדעי הרוח מלוח הבחינות.

שר החינוך שי פירון החליט לקדם את המסקנות וראש המפלגה שלו יאיר לפיד – שהצהיר כבר אשתקד כי "הילדים שלנו צריכים בגרות באנגלית, במתמטיקה ובהבנת הנקרא וזהו" – הסביר בעמוד הפייסבוק שלו למה זה טוב: "מדובר בהחלטה מצוינת שתגרום לתגבור של לימודי ההיסטוריה, לא להפחתה. לימוד לשם לימוד, לשם ההשכלה והרוח, לא שינון עקר לבחינה של חומר שיישכח יום אחרי המבחן".

"החלטה פופוליסטית"

"מדובר בהחלטה פופוליסטית, שלפיד חשב שתגרור פחות התנגדות בכנסת", טוען קובי רוזנטל, אחד משני מורים להיסטוריה שיזמו עצומת מחאה. הוא מתאר גם את ההשלכות הכלכליות המיידיות: "אנחנו מקבלים כסף על כל כיתה שניגשת לבגרות. אפילו היום אני לא מצליח לסיים את החודש, גם כשאני עובד בשני בתי ספר, בודק בגרויות ומעביר קורסי תגבור בערבים. אז מה יהיה כשיבטלו?".

עצומה דומה פורסמה גם נגד ביטול הבחינה בספרות ואליה הצטרף איגוד הסופרים הכללי. ההיסטוריון פרופ' יהודה באואר טען בעיתון "הארץ" כי המהלך "יחנך דורות של קופי אדם עם השקפה לאומנית ומיומנות טכנולוגית ותו לא".

האקדמאים נלחמים כעת גם במגרש הביתי שלהם. ארגון הסגל הזוטר באוניברסיטה העברית פנה בשבוע שעבר לבית הדין לעבודה בבקשה למנוע את פיטוריהם המתוכננים של כ־100 חברי סגל מהפקולטה למדעי הרוח, שלטענתם הם כ־20 אחוז מכלל חברי הסגל בפקולטה. על פי ההערכות, הפיטורים יובילו לביטולם של בין 70 ל־100 קורסים.

המהלך לא צץ יש מאין, הוא מייצג מגמה מתמשכת של הידלדלות הנרשמים למדעי הרוח וסגירתם של קורסים רבים ואפילו של תחומים שלמים, כפי שקרה עם לימודי אפריקה באוניברסיטה העברית. הנתונים המדאיגים והרפורמות המייאשות לא חמקו מדקאן הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אייל זיסר.

"בין שנת 2000 לשנת 2010 שליש מתקציבה של ההשכלה הגבוהה בארץ קוצץ, ומדעי הרוח נפגעו יותר משאר הפקולטות", הוא מסביר. "משמעות הקיצוץ הייתה שתחומי ידע שלמים נמחו – חוקרים ומרצים רבים שעוסקים באספקט היסטורי מסוים איבדו את מקומם בלי שאיש יחליף אותם. גם הירידה במספר התלמידים הנרשמים היא קריטית בתקופה שבה הכול נמדד במודלים כלכליים. כיום מספר התלמידים וכמות הכסף שהפקולטה מכניסה הפכו לאמות המידה המרכזיות".

הקיצוצים בעברית

• כ־20% מכלל חברי הסגל בפקולטה למדעי הרוח בירושלים עומדים בפני פיטורים.

• 70־100 קורסים יבוטלו בעקבות המהלך.

• כ־7%־8% מכלל הקורסים בפקולטה יבוטלו.

• ב־40% מהקורסים בפקולטה לומדים פחות מעשרה תלמידים.