10 טיפים לסטרטאפיסט המתחיל

מותר להעתיק רעיונות? איך בוחרים שם? וכמה כסף צריך בתכלס? דב מורן, ההוא שהמציא את הדיסק און קי, מנדב טיפים מועילים ליזמים מתחילים מספרו החדש "100 דלתות"

מיינדספייס. צילום: יעל אנגלהרט
מיינדספייס. צילום: יעל אנגלהרט
25 בספטמבר 2016

1. איך יודעים לאיזה שוק להיכנס?

הפרחת השממה היא מוטיב יעיל כשמעוניינים ליישב אשכנזים בלב מדבר, אם כי בכל הנוגע לסטארטאפים מוטב להשתלט על שוק טרנדי (בהנחה שהוא לא עמוס יותר מדי). ווטסאפ, לדוגמה, הוקמה ב־2009 – כאשר שירותי ה־SMS עבדו מעולה, לצד השקת שירות ההודעות המקוונות של אפל. החוכמה הייתה לספק חוויית משתמש מנצחת, שתהפוך את השירותים האחרים לכבדים וחיוורים.

2. כיצד מוצאים רעיון טוב?

שלא כמו דיק פיקס בתיבת הצ'ט של פייסבוק, רעיונות לסטארטאפים לא ייפלו עליכם סתם כך, משום מקום. מורן ממליץ לאתר את הבעיות שמקיפות אתכם ביומיום, גם אם לרוב אתם לא תופסים אותן כלל כבעיות. לטענתו, אם אתם רוצים להיות ממציאים (וכל יזם טוב הוא גם ממציא מוצלח), עליכם להתייחס לכל בעיה כאל אתגר ובסיס להמצאה.

3. חוקי להעתיק?

במידה מסוימת כן. לגיטימי לחלוטין להעתיק רעיונות טובים, כל עוד אתם דואגים לשפר אותם. למעשה 90 אחוז מהקמפיינים השיווקיים המוצלחים הם העתקה של קמפיינים מצליחים אחרים ממדינה אחרת או משוק מקביל.

4. איך בוחרים שם?

שמות של סטארטאפים משכפלים עצמם כאמבות בצלחת פטרי. המבנים קבועים להחריד: משחק מילים מצלולי או תמטי ברמות משתנות של תחכום (EatWith, Veed.me), חזרה בלתי נחוצה על אותיות (Fiberr, Swayy) והלחמת מילים תוך שימוש באותיות גדולות (EyeSight, BillGuard). לדבריו של מורן, השם חשוב יותר בתעשיית הבידור ופחות בעולם ההייטק, אז הרגישו חופשי להתפרע עם שם גרוע לתפארת.

5. איך מגייסים שותף ואנשי צוות מעולים?

דודו מהפיצוצייה תמיד מצליח לארגן אתכם בעת צרה, אך זה לא מספיק כדי למנות אותו למנכ"ל החברה החדשה שלכם. במקביל אין צורך לשלוח את המועמדים האומללים לעבודה למבחני אינטליגנציה שכלית או רגשית כאילו היו בובות ממוכנות על פס הייצור. מורן מציע לשאול את המועמדים הפוטנציאליים כיצד נהגו כאשר החברה שבה עבדו לאחרונה נקלעה למשבר. אם המועמד מספר שהיה אמיץ מספיק ולקח את האחריות על עצמו, ייתכן שהוא (או היא!) האיש/ה שחיפשתם.

6. כמה כסף צריך לגייס?

במילותיו של חכם חנוכה – "כמה שיש". לאחר שגייסתם סכום ראשוני במימון עצמי או השקעה צנועה, עליכם לגייס סכום שיאפשר לכם להגיע לאבן דרך משמעותית. עקרונית יש לגייס בשלבים הראשוניים כמה שניתן, אם כי המלצתו של מורן היא לגייס יותר ממה שחשבתם שצריך (חלק מהיזמים מעדיפים לדחות את הגיוס המשמעותי לזמן שבו החברה תהיה אטרקטיבית יותר ותוכל לבצע עסקאות משתלמות בהרבה). חוץ מזה, אתם והמשקיעים שלכם חולקים את אותם אינטרסים, אז פשוט תתייעצו איתם.

7. מי מנצח – יעילות או חדשנות?

באמ;לוק אלגנטי, התשובה היא יעילות. מובן שיש להשתדל להיות חדשניים, אך אין בכך שום תירוץ למוצר שאינו יעיל. תפקידכם החשוב יותר הוא להיות ממוקדים בפתרון שאתם מבקשים להציע למשתמשים.

[tmwdfpad]

8. מהם סיכויי ההצלחה של סטארטאפ?

מבחינה סטטיסטית סיכויי ההצלחה נמצאים איפשהו בין 1 ל־100 ל־1 ל־1,000 (מעודד!). עם זאת, מורן מציע מעין פרס ניחומים. לטענתו, סיכויי ההצלחה התיאורטיים של סטארטאפ עומדים על שני שלישים, בהנחה כי היזם פתח את כל הדלתות שהזדמנו לו בתהליך: קשרים עם משקיעים, לקוחות, ניסיון וכן הלאה.

9. אפשר לשמור על בריאות נפשית?

היזמות עשויה לאתגר את השקט הנפשי, בהתחשב בכך שעולמם של היזם או היזמת מושקע לחלוטין בהצלחה העסקית, והם אינם יכולים לנהוג באדישות כלפי משרתם כפקיד שומה ברשות המסים. מורן נחרץ למדי בעניין: אם לא בא לכם על חרדות, לכו להיות CTO או סמנכ"לי שיווק.

10. מה עושים אם נכשלים?

אחרי שמתרסקים על דלפקו של בר קוקטיילים מנוכר כדי לקבל את ההפסד כמו ברוקר ניו יורקי אמיתי, רצוי לקחת חופשה חטופה מעולם היזמות, ואז לחזור עם רעיון טרי, צוות רענן ותוכנית חדשה לחלוטין.

"100 דלתות" מאת דב מורן, הוצאת ידיעות אחרונות, 304 עמ'