רומן גרפי חדש על הפיגוע במייק'ס פלייס יוצא לאור
ג'ק בקסטר וג'ושוע פאדם סוגרים מעגל ברומן גרפי על הפיגוע במייק'ס פלייס שיצא לאחרונה בארצות הברית. בישראל תמצאו אותו רק בחנויות קומיקס ובאנגלית
ב־30 באפריל 2003 ידעה תל אביב את אחת ממתקפות הטרור הקשות בתולדותיה: מחבל מתאבד פוצץ את עצמו בכניסה למועדון מייק'ס פלייס בטיילת הרברט סמואל, רצח שלושה אזרחים ופצע יותר מ־50. יותר מ־12 שנים לאחר הפיגוע הרצחני, יצא לאור בארצות הברית רומן גרפי חדש המביא את סיפורו של אותו לילה: "Mike’s Place: A True Story of Love, Blues, and Terror in Tel Aviv", שכתבו ג'ק בקסטר וג'ושוע פאדם ואייר קורן שדמי.
ב־2003 עבדו בקסטר ופאדם על הסרט התיעודי "Blues by the Beach", שעסק במועדון התל אביבי, שהיה (ועודנו) נקודת מפגש פופולרית לתיירים ולמבקרים שאינם דוברים עברית. הסרט הופץ כשנתיים לאחר פיגוע ההתאבדות. שני הבמאים אפילו נכחו במועדון ונפצעו בעת הפיגוע, כך שפרסום הספר הוא מעין סגירת מעגל עבורם.
"כתבתי את הספר הזה מתוך מצולות של מצוקה", מספר ג'ושוע פאדם המתגורר כיום בירושלים. "אחרי הפיגוע התמודדתי במשך שנים עם פוסט טראומה. שלוש שנים לא ישנתי בלילות, היו לי בעיות אלכוהול, תהום של ממש. חלק מהתרפיה שלי במסגרת טיפול פסיכולוגי הייתה הכתיבה. המטרה המקורית של התסריט הזה, שהתגלגל אחר כך לספר, הייתה להוציא דברים שקרו ולא הצלחתי באמת להתמודד איתם, דברים שניסיתי לשכוח. זה היה פרויקט של ריפוי עצמי".
אמנם קיימת ספרות רבה על הקונפליקט הישראלי־פלסטיני ועל פיגועי ההתאבדות בתקופת האינתיפאדה השנייה בתחילת שנות האלפיים, אך ספר זה יוצא דופן בבחירה בז'אנר הרומן הגרפי – צורה נדירה למדי להתמודדות עם הסכסוך ועם סוגיות של שכול ושל אבל.
"אנחנו לא בחרנו בפורמט, הפורמט בחר בנו", מוסיף פאדם. "כשהגענו ל־First Second, המוציא לאור שלנו בארצות הברית, לעורך שלנו כבר היה ברור שזה הולך להיות רומן גרפי. העבודה עליו הייתה אתגר מרתק שנתן לנו הזדמנות לתרגם בגוף ראשון את החוויה, את הקושי, את הטראומה ואת הדמויות של המקום הזה לסיפור. קיבלנו פידבקים חמים ואוהדים מאוד ממשפחות הנפגעים בפיגוע. מאחורי כל דמות שהכנסנו לספר עומד בן אדם אמיתי שהוא חלק מהמשפחה של המייק'ס פלייס. ההיכרות שלנו איתם היא אישית וקרובה".
ומה עם ישראל?
"פנינו לכמה וכמה הוצאות ספרים בישראל כדי לבדוק את האופציה של תרגום הספר לעברית, אבל אף אחת מהן לא הייתה מעוניינת, אמרו לנו שבישראל לא נוהגים לקרוא ספרים מהסוג הזה. הספר תורגם לצ'כית ולצרפתית וקהל היעד שלו הוא קוראים מחו"ל, שלא מכירים את שגרת החיים כאן".