סקר בינלאומי קובע: בתל אביב הכי קל למצוא סטוצים אבל הכי קשה למצוא אהבה

הו, שלושה אחוזים נעלמים, מי אתם. מי אתם, אותם אנשים שאומרים שקל למצוא אהבה בתל אביב? ומה זה בכלל אומר? שמאז שהגעתם לכאן אתם מוצאים אהבות אמת בזו אחר זו כשרשרת סוכות אינסופית? או שאולי מצאתם מיד עם נחיתתכם את אהבת העד היחידה והנכספת? מה שלא יהיה, אני רוצה לומר לכם, ובאמת לא בקטע רע, שאתם אנשים זין, וזה לא יפה להגיד כאלה דברים. אהבה מעולם לא הייתה דבר קל להשגה, ובטח לא בתל אביב. אני יודעת, כי התפקיד שלי ככתבת סובב בעיקר סביב סקס, יחסים והמחסור בהם, ואתם נכנסים לקרוא את האייטמים שלי לייק ביצ'ז.

לערים שזכו בתואר הטובות ביותר בעולם:
לונדון
ליסבון
ברצלונה
מלבורן
שיקגו

האמת המרה, כפי שהבנתי יותר ויותר ככל שהעמקתי את חיי בין תל אביבים, היא שכל הקלישאות לגבי העיר הזאת נכונות. שפע האפשרויות מעוור ומתיש, והאשליה שתמיד יחכה לך משהו טוב יותר מעבר לפינה מעודדת רווקות, בדידות, ריקנות ומיאוס. למרבה הצער לאחרונה התחלתי התחלתי להפנים שגם קלישאה אחרת היא נכונה: כך או כך, אנחנו לבד, ולכן יותר מכל חשוב לאהוב את עצמנו.

מנגד, אין משפט ששנוא עליי יותר מאשר "ביום שתאהבי את עצמך, יהיה גם מישהו שיאהב אותך". קודם כל, כי האישור להצלחה באהבה עצמית ממש לא צריך לבוא בצורת בן זוג. אם זו נשארת המטרה – התהליך אבוד מלכתחילה. וחוץ מזה, גם כשמישהו יאהב אותך, את תאכלי כל כך הרבה חרא, שבסופו של דבר הרומנטיקה האמיתית תהיה טמונה ביכולת לחבק את עצמך.