אל תיגע בזמיר

שבוע לפני הבחירות, ולאסף זמיר אין זמן. לפגישה שלנו בבית הקפה שמול המטה של רוב העיר הוא מגיע עם חור ענקי בג'ינס שהתחתונים מבצבצות ממנו ועם שקיות מתחת לעיניים של מי שראה הרבה יותר מדי חוגי בית בשבועות האחרונים. כמעט כל דקה מישהו אחר ניגש אלינו כדי להגיד שהוא צחק מסרטון הבחירות של רוב העיר שהפך לוויראלי או סתם כדי לאחל הצלחה, והסמארטפון לא מפסיק לצלצל לשנייה. ובכל זאת אנחנו מספיקים להשחיל כמה מילים בין לבין.

"המון דברים שהעירייה נמנעה מלהתעסק בהם או הייתה סגורה אליהם מחשבתית, אנחנו שמנו אותם על השולחן", הוא מסכם את חמש השנים האחרונות ועובר לניימדרופינג: "אולם להפועל, אינטרנט אלחוטי, התיירות הצעירה והגאה, בית הצעירים במזא"ה 9, רפורמת החניה, תל אופן, קירות גרפיטי, נגני רחוב, מסיבות רחוב, ביטול מתחמי הבילוי הסגורים – כל אלה דברים שלא היו קורים בלעדינו.

כשנבחרתי לעירייה התחלתי לפמפם לכולם שחשוב להביא לאירועים של העירייה להקות אינדי ולא רק מיינסטרים, ואחרי מיליון פעם שחזרתי על זה, מנכ"ל העירייה נשבר ואמר שהשנה צריך להביא ללילה לבן להקות הודיות כי זה נורא חשוב לאסף. אתה מבין? הם אפילו לא יודעים מה זה אינדי!".

הרבה אנשים שהצביעו לך בפעם שעברה כבר הספיקו להקים משפחות. אתה מודאג מזה שתאבד מצביעים לטובת רשימות ההורים החדשות שצצו?

"ברור. כשנבחרתי לעירייה לא הייתה בעיה כזאת. היו נרשמים לגן בשנה 9,000 ילדים והעירייה הייתה ערוכה לזה. בחמש השנים שלי בעירייה המספר הזה קפץ ל־19 אלף בשנה. זה חדש. זה אומר שצעירים שפעם היו נדחקים החוצה דווקא נשארים פה. מי שיצטרך להתמודד עם האתגר הזה בשנים הקרובות יהיה אני. אני לא חושב שיש הצדקה להצביע לרשימה שאתה לא יודע מה עמדותיה בנושאים שהם לא הורות.

"לפני חמש שנים אף אחד גם לא דיבר על הפליטים, ועכשיו יש לך שש מפלגות בדרום העיר שמתיימרות לטפל בדבר הזה, ובסוף מה שקורה זה שיש לך מועצה מפוררת של רשימות קטנות, ויכולת הייצוג של כל אחת מהן נהיית קטנה בהרבה. בן אדם שיש לו מנדט אחד לא יכול לעשות כלום. יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות בעירייה, ואני פוחד מאי מימוש הפוטנציאל. זה מפחיד אותי ללכת לחמש שנים שבהן ההשפעה שלי תהיה קטנה מדי, שבהן אני אצטרך לצעוק ולהיאבק במקום להכתיב את הטון. הפער בין אם יהיו לי שני מנדטים או חמישה הוא דרמטי, וזה מפחיד אותי, כי יש המון אנשים בעיר שהבחירות האלה לא מעניינות אותם".

פוזל לראשות העיר. זמיר. צילום: יולי גורודינסקי

אתה מתגאה בכך שפעלת לטובת חיי הלילה בעיר ולטובת העסקים הקטנים, אבל עדיין התהליך של להוציא רישיון עסק נגוע בביורוקרטיה איומה.

"נכון, אבל המצב השתפר. היום יש כתובת, יש זמינות, ואני עושה הכל כדי להילחם בביורוקרטיה הקפקאית של העירייה. עובדה שהיום יש במרכז העיר יותר ברים מאי פעם, ושהעירייה כמעט לא סגרה מקומות בילוי. אבל אין ספק שעוד לא עשיתי בתחום הזה של רישוי עסקים את כל מה שצריך, שזה למשל להקים מכון רישוי שירכז את כל ההיבטים השונים של רישיון העסק – מכבי אש, משטרה, איכות הסביבה וכו'".

מה עם דיור בר השגה? זה אולי הדבר שהכי חשוב לצעירים בעיר, וכרגע הוא פשוט לא קיים.

"יש כרגע מעט מאוד דיור בר השגה והוא יקר מאוד, זה נכון, אבל אנחנו בונים. בגני שפירא נבנות 45 דירות שיתאכלסו בינואר ואז 34 דירות ביד אליהו ואז 74 בשוק העלייה. עשינו מאות מלגות סבסוד שכר דירה לסטודנטים, קידמנו את המעונות החדשים באוניברסיטה. אבל עדיין האתגר האמיתי מבחינתי הוא איך אתה מרחיב את הגבולות של מה שנקרא תל אביב, כדי שאנשים כמוך ירצו לגור גם מחוץ למרכז העיר".

העירייה העלתה לא מזמן את הארנונה לחדרי חזרות בעיר. איך הרשית לדבר כזה לקרות?

"עניין הארנונה לחדרי חזרות נמצא במצע שלנו. ישבתי עם בעלי האולפנים וחדרי החזרות אצל מנכ"ל העירייה והוצאתי ממנו הבטחה שהוא מתקן את צו הארנונה ומוצא סעיף מיוחד שישווה אותם לבתי מלאכה. ואני גם הולך צעד קדימה במצע שלי ומבטיח לתקן את צו הארנונה לאמנים, כך שיחול לא רק על פסלים וציירים אלא גם צלמים, אמני וידיאו ארט, רקדנים וכו'".

הרבה אנשים חושבים שאתה הפודל של חולדאי. שאתה משמש בתור עלה התאנה שלו בזמן שהוא ממשיך להפוך את תל אביב לעיר לעשירים בלבד.

"בעיניי יש שתי מפלגות בעירייה עם אינטגריטי: רוב העיר נכנסה אול אין לקואליציה ואמרה: 'אני אשנה כמה שיותר מבפנים ותשפטו אותי לפי ההישגים שלי'. עיר לכולנו יצאה אול אאוט נגד הכל ודגלה בגישה של הכל חרא. כל השאר הן באמצע, ואני לא יכול להיות כזה. אני לא יכול להיות כמו מרצ שכבר עשר שנים מזגזגת בין הקואליציה והאופוזיציה. הרבה מהאמנים והצעירים שאני מייצג הם אנטי ממסדיים, אבל צריך להבין שבמועצת העיר אם אתה באופוזיציה אין לך כוח, רק בקואליציה אפשר להוביל מהלכים. לכן בקדנציה הבאה לא משנה מי יהיה ראש העיר, אם הוא ייתן לי לקדם את הדברים שחשובים לי אני אלך איתו".

אולי די עם הבובה? זמיר. צילום: יולי גורודינסקי

אז אתה לא תומך בחולדאי?

"חד משמעית לא. גם בפעם שעברה לא הבעתי תמיכה".

איזו ביקורת יש לך עליו? עם אלו דברים שהוא עשה אתה לא מסכים?

"אני לא רוצה לדבר לא על חולדאי ולא על ניצן הורוביץ. רוצה שזה יהיה ראיון עליי".

עכשיו אתה מתחמק. מה היית עושה אחרת אם היית בנעליים של חולדאי?

"הייתי מעורב הרבה יותר בשוק הדיור, הייתי קשוב הרבה יותר לצרכים של עסקים קטנים ולביורוקרטיה שהם עוברים וגם לביורוקרטיות של הליכי תכנון ובנייה, והייתי משתדל להפוך את האכיפה העירונית כך שתפעל למען התושב ולא נגדו".

ואתה מתכנן עוד חמש שנים לנסות לרשת את הנעליים האלה?

"אני מרוכז רק בבחירות האלה, לא חושב על מה יהיה עוד חמש שנים. אבל אני יודע שאם לא נגיע לתוצאות מרשימות בבחירות האלה, אז השאלה שלך לא תהיה בכלל רלוונטית".